LawMate
התחברותהרשמה חינם
פסיקה

ב"ל 34360-09-25

פסק-דין עבודה אזורי תל אביב

📋
מספר הליך34360-09-25
📂
סוג הליךב"ל
📅
תאריך15 באפריל 2026
🏛️
בית משפטעבודה אזורי
📍
מחוזתל אביב
⚖️
סוג החלטהפסק-דין
👥
צדדיםעדינה חלימוב נ. המוסד לביטוח לאומי
👨‍⚖️
שופטיםהדס יהלום

תקציר

**ניתוח משפטי של פסק דין בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב (ב"ל 34360-09-25)** **הקדמה:** פסק דין זה, שניתן על ידי בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב (כב' הנשיאה הדס יהלום) ביום 15 באפריל 2026, עוסק בערעור שהוגש על ידי הגברת עדינה חלימוב נגד המוסד לביטוח לאומי. הערעור מתייחס להחלטת ועדה רפואית לעררים (נפגעי עבודה) מיום 3 באוגוסט 2025, אשר קבעה למערערת 0% נכות בעקבות תאונת עבודה שאירעה ב-20 באפריל 2024. **עובדות הרקע:** הערעור נסוב סביב החלטת ועדה רפואית קודמת, שבעקבות פסק דין קודם של בית הדין (בל 72458-02-25 מיום 3 ביוני 2025), נדרשה לשקול מחדש את עניינה של המערערת. פסק הדין הקודם הנחה את הוועדה להתייחס באופן מפורש לממצאי בדיקת MRI מיום 7 בינואר 2025, לשקול ביצוע בדיקה קלינית, ולתת דעתה לבדיקת אולטרסאונד כתף שמאל מיום 25 באפריל 2024, אשר הדגימה קרע מלא בגיד הסופרספינטוס. **החלטת הוועדה הרפואית לעררים (3 באוגוסט 2025):** הוועדה התכנסה, שמעה את טענות המערערת, וקבעה כי 0% נכות נותרה בגין התאונה. היא נימקה זאת בכך שבדיקת MRI מאוחרת יותר הדגימה פגימה זעירה בגיד ללא קרע מלא, בניגוד לבדיקת האולטרסאונד. הוועדה ציינה כי ממצאי ה-MRI מצביעים על כך שמסת השריר שמורה, וכי השינויים הנצפים בבדיקות הדימות (MRI ו-US) הם שחיקתיים ולא תוצאה של החבלה. הוועדה הדגישה כי קביעת נכות נעשית על פי בדיקה גופנית, אשר לא הדגימה ליקוי המיוחס לפגיעה בגיד, כאשר מבחני הצביטה היו שליליים. לטענת הוועדה, החבלה גרמה לכאבים שהובילו לבדיקות דימות, אשר הדגימו פגימה שחיקתית מזערית ללא ביטוי קליני. **טענות המערערת:** המערערת טענה כי הוועדה לא התייחסה לכל ממצאי בדיקת ה-MRI, התייחסה באופן חלקי בלבד, והייתה "נעולה בדעתה" והפגינה "חוסר קשב". לכן, דרשה להחזיר את התיק לוועדה בהרכב חדש. **עמדת המשיב (המוסד לביטוח לאומי):** המשיב טען כי הוועדה מילאה אחר הוראות פסק הדין, שיקול דעתה ניתן למעקב, והיא הסתמכה על הבדיקה הקלינית כבסיס לקביעת הנכות. **החלטת בית הדין האזורי לעבודה:** בית הדין קיבל את הערעור באופן חלקי. בית הדין קבע כי הוועדה לא פעלה בהתאם להוראות פסק הדין הקודם, שכן היא לא התייחסה לכל ממצאי בדיקת ה-MRI. בית הדין פירט ממצאים שלא קיבלו התייחסות בהחלטת הוועדה, כגון: "טנדינוזיס קל גם בגיד האינפרספינטוס", "טנדינוזיס מתקדם עם קרעים חלקיים בגיד הסובסקפולריס, אין קרע מלא", "ציסטה תת קורטיקלית על רקע ארטרופתי", "סינוביטיס קלה במפרק", ו"מלאות רקמתית על רקע סינוביטיס ... ממצאים האופייניים לקפסוליטיס אדזיבית". לאור האמור, בית הדין החזיר את התיק לוועדה הרפואית לעררים (בהרכבה המקורי) על מנת שתתייחס לכל ממצאי ה-MRI. בית הדין דחה את הטענות בדבר יחס לא ראוי של הוועדה, וכן את הדרישה להחזרה לוועדה בהרכב חדש, שכן לא הוכח מקרה חריג המצדיק זאת. **מסקנות ועיקרים משפטיים:** 1. **חובת דיון ממצה:** בית הדין שב ומדגיש את החובה המוטלת על ועדות רפואיות לדון באופן ממצה ומפורש בכלל הממצאים הרפואיים הרלוונטיים, ובפרט כאשר פסק דין קודם של בית הדין הנחה אותן לעשות כן. אי התייחסות לחלק מהממצאים, גם אם נראים לוועדה פחות משמעותיים, מהווה פגם בהליך. 2. **חשיבותם של ממצאי דימות:** למרות שהוועדה רשאית להסתמך על הבדיקה הקלינית כבסיס לקביעת נכות, אין בכך כדי לגרוע מחשיבותם של ממצאי דימות. במקרה זה, התעלמות מממצאים ספציפיים ב-MRI, אשר צוינו במפורש בפסק הדין הקודם, הובילה לפגם בהליך. 3. **ההבחנה בין ממצאים תפקודיים לממצאים בדימותיים:** פסק הדין מדגיש את ההבחנה בין ממצאי דימות (כמו קרעים ושינויים דלקתיים) לבין ביטויים תפקודיים בבדיקה הגופנית. הוועדה נדרשת לקשר בין השניים, ולא רק לקבוע שאין ליקוי תפקודי כאשר קיימים ממצאי דימות. 4. **החזרה לוועדה בהרכב קיים:** בית הדין אינו נוטה להחזיר תיק לוועדה בהרכב חדש, אלא אם כן הוכח קיומו של פגם חמור וחריג בהתנהלות הוועדה (כגון הטיית דעה או חוסר אובייקטיביות מובהקים). במקרה זה, בית הדין מצא פגם בהליך (אי התייחסות למכלול הממצאים) אך לא במידה המצדיקה הרכב חדש. 5. **סמכות בית הדין:** בית הדין ממשיך להחזיק בסמכותו להחזיר תיקים לוועדות רפואיות במקרים בהם נמצא פגם בהחלטתן, לצורך השלמת הטיפול המשפטי והרפואי התקין. **חידושים משפטיים:** פסק דין זה אינו מציג חידושים משפטיים מהפכניים, אלא מדגיש ומחזק עקרונות יסוד בדיני ביטוח לאומי ודיני עבודה: * **יישום קפדני של הוראות בית הדין:** המחויבות של ועדות רפואיות לפעול על פי הוראותיו המפורשות של בית הדין, וההשלכות של אי-קיום הוראות אלו. * **החשיבות של פירוט ונימוק:** הצורך של הוועדות הרפואיות לנמק את החלטותיהן באופן מפורט, המתייחס לכלל הראיות והממצאים, ולהציג קשר ברור בין הממצאים הרפואיים להחלטה הסופית בנוגע לאחוזי הנכות. **לסיכום:** בית הדין האזורי לעבודה קיבל את הערעור באופן חלקי, תוך שהוא מחזיר את התיק לוועדה הרפואית לעררים על מנת שתשלים את בדיקתה ותתייחס לכל ממצאי בדיקת ה-MRI. פסק הדין מדגיש את חשיבות הדיון המקיף, הנימוק המפורט, והקשר בין ממצאי דימות לביטויים קליניים, במסגרת קביעת אחוזי נכות.

ב"ל 34360-09-25 עדינה חלימוב נ. המוסד לביטוח לאומי, עבודה אזורי (15.4.2026)

LawMate

עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?

הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.

התחילו בחינםהתחברות

© 2026 LawMate · הדור הבא של העבודה המשפטית