ת"א 41493-05-14

תקציר

פסק דין זה נובע מתיק אזרחי מורכב שסובב סביב סכסוך חוזי הנוגע לשיפוץ בניין הממוקם ברחוב אלנבי 13. התובעים, אלנבי 13 ומנהלה יוסף חמרה, הגישו תביעה נגד שני נתבעים: עו"ד אמיר חסיד, ששימש כנאמן של חברה זרה בשם פתאל נדל"ן בע"מ, וב. דנית בע"מ, צד נוסף שהיה מעורב בהסכם. התובעים האשימו את הנתבעים באי מילוי התחייבויותיהם החוזיות הקשורות לשיפוץ המבנה. בתחילה דרשו התובעים את אכיפת החוזה ופיצוי בגין נזקים שנבעו מהפרתו. הם ביקשו פיצוי כספי בסך 2,907,602 שקל, לצד הקלות נוספות, בהן ביטול הסכמים מסוימים ואכיפתם של אחרים. עם זאת, במהלך ההליך הבינו התובעים כי פתאל חדלת פירעון, מה שהוביל אותם לזנוח את סעד האכיפה ובמקום זאת לבקש את ביטול ההסכמים והגדלת הפיצוי הכספי. הנתבעים הציגו טיעונים נגדיים. עו"ד חסיד טען כי הוא אינו הנתבע הראוי שכן הוא שימש אך ורק כנאמן עבור פתאל, ולכן אין יריבות בינו לבין התובעים. הוא טען כי אין לו אחריות אישית וכי מעשיו היו בתחום סמכותו כנאמן. בתוך כך, טענה דניש, כי יש לדחות את טענת התובעים בדבר ביטול ההסכמים בשל עקרון ההשתק, שכן יש לראות בפסק דין קודם בתיק קשור כ"מעשה של בית המשפט". השופט ניתח בהרחבה את הראיות והטיעונים שהציגו הצדדים. הם פסקו לטובת עו"ד חסיד וקיבלו את טענתו בדבר היעדר יריבות בינו לבין התובעים. חסיד פעל כנאמן בלבד ולא ניתן היה להטיל עליו אחריות אישית להפרות הנטענות, שכן התובעים לא הצליחו להוכיח כל הפרה של חובות הנאמנות שלו. באשר לסעד הכספי המבוקש על ידי התובעים, החליטה השופטת כי רק התביעה על סך 2,907,602 ₪ תידון מאחר והתובעים לא שילמו את שכר הטרחה הנדרש עבור סעדים אחרים. השופטת גם דחתה את תביעת התובעים לביטול כל המערכת החוזית, שכן הם לא שלחו הודעת ביטול לנתבעים. השופטת טענה כי כתבי הטענות אינם תומכים בתביעת התובעים לביטול וכי הם לא פעלו בתום לב בעניין זה. השופטת הוסיפה ובחנה את דו"ח השמאות שהגישו התובעים לקביעת עלות השיפוץ ואובדן ההכנסה. הם הגיעו למסקנה כי הדו"ח אינו עדכני ואינו משקף נאמנה את הנזקים הנוכחיים, מה גם שהתובעים עצמם ביצעו עבודות שיפוץ. התובעים לא הצליחו לספק ראיות מהימנות התומכות בטענותיהם לעלויות שיפוץ, אובדן הכנסות ונזקים נלווים. עם זאת, השופט הורה לחברת דנית בע"מ לשלם לתובעים סך של 247,800 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית, כמפורט בסעיף 14 להסכם הנוסף. סכום זה חושב על בסיס התשלומים החודשיים שהיו אמורים להתבצע במהלך תקופת השיפוץ. לבסוף, פסק השופט נגד התובעים בסוגיית הפחתת הנזקים. הם לא נקטו צעדים סבירים כדי למזער את הפסדיהם, כגון נטילת הלוואה לשיפוץ הבניין בעצמם, ולא פעלו בתום לב בעניין זה. בסיכומו של דבר, התביעה נגד עו"ד חסיד נדחתה, וחברת דניש בע"מ חויבה לשלם לתובעים פיצוי כספי בסך 247,800 ₪. צו המניעה הזמני נגד חברת דנית בע"מ הוסר, ושני התובעים חויבו לשלם את שכר טרחת עורך הדין של הנתבעת וחלק יחסי מעלות הפרוטוקול המתומלל. כמו כן פסקה השופטת סכום מופחת של 30,000 ₪ לנתבעים בגין שכר טרחת עורך דין, בהתחשב בסכום המקורי שתבעו התובעים. פסק הדין ניתן בהעדר הצדדים ביום 27.5.2021.