ת"א 59150-01-24

תקציר

בית המשפט החליט לדחות את בקשת התובעים לסעד זמני מכמה סיבות. ראשית, הבקשה נעדרת חוות דעת מומחה אובייקטיבית התומכת בטענות התובעים, בעוד שהנתבעים סיפקו חוות דעת כזו. המומחה מטעם התובעים הינו עובד החברה התובעת ולכן אינו נחשב עצמאי, דבר הפוגע באמינות חוות דעתו. שנית, התביעה אינה כוללת את החברה הקוריאנית, שהיא צד הכרחי בסכסוך, והצדקת התובעים להשמטה זו אינה משכנעת. שלישית, מאזן הנוחות נוטה לטובת הנתבעים. היענות לבקשה תגרום נזק משמעותי לנתבעים בכך שתשבש את פעילותם ותפגע בשמם הטוב, בעוד שניתן לפצות כספית את נזקם הנטען של התובעים. רביעית, הסעד הזמני המבוקש דומה מאוד לסעד הקבוע המבוקש בתביעה העיקרית, ולמעשה מחייב את בית המשפט להכריע בתוצאת התביעה העיקרית בהליך מקדמי. חמישית, קיימות טענות נוספות ושיקולים סלקטיביים שיש להתייחס אליהם בהליך העיקרי. לבסוף, מינוי מומחה בלתי תלוי נדרש כדי להבהיר את הסוגיות המקצועיות המורכבות הכרוכות בכך. התובעים חויבו לשלם לנתבעים הוצאות בסך של 20,000 ₪.