ת"א 23085-07-14

תקציר

התובע, סוכן ביטוח, ביקר במשרדו של הנתבע 1 לצורך עבודה. בעודו מכוון את התובע לשירותים מחוץ לבניין, לא דאג הנתבע 1 לבטיחות המקום, שהיה מואר בצורה גרועה, מלוכלכת ומלא מפגעים. התובע מעד ונפצע בזרועו הימנית. התאונה אירעה לפני 14 שנה, והתובע תובע בגין נזקי גוף, דורש החזר הוצאות רפואיות, הפסדי שכר ונזקים לא ממוניים. הנתבע 1, ששכר את המשרד באותה עת (ולאחר מכן רכש אותו), טען כי האחריות מוטלת על בעלי הדירות שחלקו את הבניין. עוד טענו הנתבעים כי התובע התרשל ותרם לתאונה. בית המשפט מצדד בתובע ומוצא את הנתבע 1 אחראי לרשלנות. השופט מקבל את גרסת התובע לאירועים כאמינה ומציין כי הנתבע, כשוכר וכעורך דין, היה צריך לדאוג לשלומם של המבקרים. עם זאת, השופט גם מוצא את התובע אשם ב-20% בכך שלא פעל בזהירות. השופט קובע כי הנכות הרפואית של התובע היא 45.2%, והנכות התפקודית היא 42%. בגין הפסדי שכר בעבר, בית המשפט פוסק לתובע 120,000 ₪, ובגין הפסדי השתכרות עתידיים קובע בית המשפט סכום גלובלי של 400,000 ₪. כמו כן נפסקו לתובע 160,000 ₪ עבור סיוע מאחרים, 15,000 ₪ עבור הוצאות רפואיות וניידות ו-200,000 ₪ עבור נזק לא ממוני. לאחר ניכוי האשם התורם של התובע, סך הפיצוי מגיע ל-716,000 ₪. מאחר והתאונה הוכרה כתאונת עבודה על ידי המוסד לביטוח לאומי, זכאי התובע לתוספת של 179,000 ₪. עוד קובעת השופטת כי צדדים שלישיים – בעלי הדירות הסמוכות למשרדו של הנתבע 1 – חייבים בתשלום חלק מהפיצוי התואם את חלקם ברכוש המשותף של הבניין. בסופו של דבר, על הנתבעים 1 ו-2 לשלם לתובע סך של 187,000 ₪, ועל הצדדים השלישיים לשלם להם סך של 112,000 ₪, והכל בכפוף לשכר טרחה, הוצאות וריבית.