ת"א 64330-03-22

תקציר

פסק דין זה עניינו בתביעה לפסק דין הצהרתי בנוגע לטויוטה קורולה 2017 של התובעים, אשר הוטלו עליה עיקולים על ידי נושיהם. התובע, יוצא צה"ל יליד 1962, סובל מ-70% נכות וזקוק לרכב לצורך ניידותו. הרכב אמנם היה אמור להיות מוחלף על פי נהלי משרד הביטחון, אך עיקול הנושים מנע זאת. התובע טען כי כרכב רפואי יש לפטור אותו מעיקול. מספר נתבעים הגיבו לתביעה, ביניהם המרכז לגביית קנסות, שטען כי לתובע חובות רבים שלא שולמו וכי הפר בעבר הסדר חוב. לטענתם, העיקול מוצדק כדי להבטיח את חובותיו של התובע וכי השימוש ברכב עדיין יכול להישמר בידי התובע. נאשמים אחרים נקטו עמדה ניטרלית יותר, והותירו את ההחלטה לשיקול דעתו של בית המשפט. בית המשפט בחן את הטענות ומצא כי סעיף 22(א)(5) לחוק ההוצאה לפועל אינו אוסר באופן מוחלט על עיקול רכבו של נכה. גם התנהלותו של התובע כחייב, שהתאפיינה בחובות שלא שולמו ובהיעדר הסדר, הכבידה עליהם. עם זאת, נוכח חלקו של הרכב בניידותו של התובע ובמצבו הרפואי, ביקש בית המשפט לאזן בין זכויות הצדדים. פסק הדין ביטל את העיקול בכפוף לתנאים מסוימים. על התובע להפקיד בקופת בית המשפט סך של 4,000 ₪ עד ליום 1.3.2023 ולהודיע לנתבעים על רכישת רכב חלופי. עם אישור הרכישה, התובע יכול לקבל בחזרה את הפיקדון, מה שמאפשר זמן להטלת שעבוד על הרכב החלופי. במידה והתובע לא ימציא הוכחת רכישה עד ליום 1.5.2023, יועברו כספי הפיקדון לנתבעים לצורך הסדר חלק מהחוב. פסק הדין לא כלל הוצאות, וצוינה האפשרות של בקשות פרטניות לביטול העיקול בתיקי הוצאה לפועל. כן הוזכרה זכות הערעור המשפטית, כאשר פסק הדין ניתן לאור הנסיבות הספציפיות.