תלה"מ 8863-08-19

תקציר

פסק דין זה עוסק במחלוקת על חלוקת כספי הפרס שקיבל הנאשם בעקבות גילוי שרידי אדם שהובילו לתגמול כספי משמעותי. התובעת, גרושתו של הנתבע, טענה כי יש לראות בכספי הפרס נכס משותף שנצבר במהלך נישואיהם ולפיכך כפוף לאיזון לפי חוק יחסי ממון. הנתבע, לעומת זאת, טען כי הכסף הוא מתנה מאחיו ואינו נתון לחלוקה. בית המשפט לענייני משפחה בחיפה פסק לטובת התובעת, והכיר בכספי הפרס כנכס מאזן לפי סעיף 5 לחוק יחסי ממון. בית המשפט דחה את טענת הנתבע למתנה, שכן הראיות לא תמכו בזכאותו הנטענת של אחיו לתגמול, ומעדותו של האח עולה כי אין לייחס את מציאת השרידים לו בלבד. יתר על כן, בית המשפט מצא כי חוסר המעש של התובעת וחוסר תום הלב לאורך כל ההליך המשפטי סביב כספי הפרס לא מנעו ממנה לעמוד על זכויותיה. עם זאת, נסיבות אלה נחשבו לנסיבות מיוחדות לפי סעיף 8(2) לחוק יחסי ממון, המצדיקות חלוקה לא שוויונית של הנכסים. בית המשפט הפעיל את שיקול דעתו וקבע כי יש להפחית את חלקו של התובע בכספי הפרס ל-20% מהסכום נטו שקיבל הנתבע, ולא לחלוקה שווה של 50%. קביעה זו התבססה על הימנעותה של התובעת מלעמוד על זכויותיה, על מצג לפיה אין לה עניין בכספי הפרס, ועל המאמצים והסיכונים הכספיים שנטלה הנתבעת במרדף אחר הפרס. לסיכום, בית המשפט הורה לנתבע לשלם לתובע 20% מסך הסכום נטו שקיבל, כאשר יתרת הכספים שוחררה מצו העיקול. הנתבע נדרש גם לכסות את הוצאותיו המשפטיות של התובע, ופסק הדין לא פטר אותו מכל חובה משפטית אחרת כלפי התובע או ילדיהם הקטינים.