בר"ע 1781/07

תקציר

פסק הדין הנדון מתייחס לשתי תביעות כספיות שהוגשו בין אותם צדדים, בנוגע לעבודות פיתוח שביצע המשיב עבור המבקש. התביעה הראשונה, שהוגשה בשנת 2001, היא בגין חוב הקשור לעבודות פיתוח בביתו של המבקש, ואילו התביעה השנייה, שהוגשה בשנת 2006, מתייחסת לליקויי בנייה בעבודות פיתוח של שכונה, לרבות ביתו של המבקש. המבקש ביקש לאחד את שתי התביעות לאחת, בטענה כי מדובר באותו סכסוך ובאותם צדדים. בית המשפט אמנם הכיר בכך שלשני המקרים תשתית עובדתית דומה, אך דחה את בקשת האיחוד. בית המשפט נימק זאת בכך שמאחר שהתביעה הראשונה נמצאת בשלב מתקדם, איחוד הדיונים יסבך ויעכב את ההליך שלא לצורך. יתר על כן, בית המשפט הביע ספקות לגבי המניעים שעמדו מאחורי הגשת התביעה השנייה, ותהה אם היה זה רק ניסיון לאזן את התביעה הראשונה. על החלטה זו הוגש ערעור, אך ערכאת הערעור אישרה את פסק דינו של הערכאה הנמוכה יותר, והדגישה כי החלטות אלה מותירות בדרך כלל לשיקול דעתו של השופט קמא. ערכאת הערעור הסכימה כי איחוד התיקים יגרום לסיבוכים פרוצדורליים ועלול לעכב את התביעה המתקדמת שלא לצורך. לפיכך, הערעור נדחה מבלי להידרש לתגובת המשיב, ובקשת המבקש לאיחוד נדחתה.