בג"צ 1844/24

תקציר

במקרה שנדון על ידי השופט ר' רונן, עותרת, שאינה מיוצגת ומבקשת לבטל פסק דין קודם לפינוי, ערערה על החלטת בית משפט השלום בירושלים שניתנה ביום 27.3.2023, אשר אישרה תביעת פינוי בגין הפרת הסכם שכירות. בית המשפט מצא כי העותרת שינתה את הדירה ללא קבלת הסכמה בכתב מהמשכירים, כפי שנקבע בהסכם ביניהם, דבר המהווה הפרה יסודית. משכך, נקבע כי העותרת תפנה את המקום עד ליום 16.4.2023. ערעור לבית המשפט המחוזי בירושלים נדחה ביום 14.8.2023, שכן בית המשפט מצא את פסק הדין מבוסס בעיקרו על הודאת העותר בשינויים בלתי מורשים. ניסיונות ערעור נוספים, לרבות ערעור בפני השופט י' כשר בבית המשפט לערעורים אזרחיים, נדחו, שכן לא הוכח עיקרון משפטי משמעותי או עיוות דין. טענות על התנהגות בלתי הולמת של בית המשפט הוגדרו כחסרות בסיס. ביום 30.11.2023 החלו הליכי פינוי, כאשר העותר הוזהר לפנות את הדירה בתוך 20 יום. ביום 4.3.2024 הגיש העותר את העתירה הנוכחית הקוראת לעיכוב ביצוע לפינוי, בנימוק של סוגיות של התנהלות שיפוטית, שנדחו בעבר, והפגנת שיהוי פרוצדורלי בהגשה. בית המשפט העליון עמד איתן ולא ציין כל הצדקה להתערב בהחלטות של ערכאות נמוכות יותר או בדחיות הערעור, ובסופו של דבר דחה את העתירה מבלי להטיל הוצאות. פסק הדין ניתן ביום 5.3.2024.