ע"א 1612/11

תקציר

בפסק הדין מיום 8.5.2011 דחה בית המשפט את בקשת המערערים לעיכוב ביצוע בעקבות פסק דין לטובת המשיב. בית המשפט הדגיש כי בעל דין זוכה זכאי לממש את פסק הדין, אלא אם כן הצליחו המערערים להוכיח באופן משכנע כי סיכויי הערעור שלהם טובים, ומאזן הנוחות נוטה לטובתם. במקרה דנן, המערערים לא עמדו בנטל זה. הם טענו כי היה צריך לאפשר להם לתקן טעות, אך צוין כי בזבזו הזדמנות קודמת לעשות זאת. יתר על כן, בית המשפט מצא כי המערערים לא סתרו למעשה את עמדתו המשפטית הנחרצת של המשיב באשר לכשירותו של המנוח בעת מתן ייפוי הכוח. טענת המערערים לערכה הסנטימנטלי של הקרקע עמדה בסתירה לכוונה למכור אותה, והם בעיקר גילו עניין בערכה הכספי של הקרקע. היעדר זיקה ברורה לקרקע והיעדר נזק בלתי הפיך מוכח החלישו עוד יותר את מעמדם. בית המשפט הבחין בין קרקע למגורים לבין קרקע מסחרית, וציין את הפוטנציאל לפיצוי כספי. פסקי דין קודמים, כגון אלה הנוגעים לנכסים המשמשים למטרות עסקיות, תמכו בהחלטה זו, והדגישו כי לא התרחשה העברה בלתי הפיכה על ידי המכירה. המערערים לא ביקשו הערת אזהרה למניעת עסקאות צד ג', ובית המשפט מצא כי אין צורך בצעדים אלה. משכך, נדחתה עיכוב הביצוע, אם כי המערערים שמרו לעצמם את הזכות לטעון את טענותיהם בערעור הקרוב. בית המשפט לא הטיל צווי הוצאות, אך התיר לטעון בפני ועדת הערעורים.