ע"פ 852/85

תקציר

המערער, גרוש בן 37 ואב לילד, ניהל מערכת יחסים קרובה עם המנוח בן ה-16.5. יחסיהם התערערו עוד לפני שהתגייסה לצה"ל, מה שהוביל אותה להתלונן עליו במשטרה מספר פעמים. בית המשפט שחרר אותו בערבות בתנאי שיימנע מלהיכנס לבאר שבע, צו שהפר מאוחר יותר. בעת שהשתחרר משירות מילואים, לקח רובה וכדורים ונסע לבאר שבע, שם המתין למנוחה מחוץ לביתה. לאחר שיחה קצרה איתה, הוא ירה בה למוות בחמישה כדורים בחזה. בית המשפט המחוזי הרשיע אותו ברצח וגזר עליו מאסר עולם. המערער ערער, בטענה שאין די ראיות להכנה וכוונה לרצח, וטען להתגרות (קינטור). בית המשפט העליון דחה את הערעור והסכים עם ממצאי בית המשפט המחוזי. בית המשפט קבע כי פעולת ההכנה הפיזית, השזורה בהחלטה להרוג, ניכרה בלקיחת רובה טעון לפגישה. היא הבחינה בין כוונה לבין החלטה, ודרשה ראיות נוספות עבור האחרונה, שהיתה נוכחת בשל הכעס והאיומים הקודמים בתיק זה. בית המשפט דחה גם את טענת קינטור, תוך שהוא מציין את איומיו הקודמים של המערער ואת חוסר הסבירות שאדם סביר יאבד שליטה עצמית על ההתגרות הנטענת. השופט חלימה הדגיש כי התביעה הוכיחה די הצורך את יסודות הרצח מעבר לספק סביר, דבר המצדיק מאסר עולם חובה. סגן הנשיא אלון והשופט נתניהו הסכימו.