ע"א 66/62

תקציר

מדובר במקרה של מחלוקת הנוגעת להחזקה במספר חלקות קרקע חקלאית. המערערים, נ' אקהייזר, טענו כי הם זכאים לקרקע בשל אישור משרד החקלאות והשקעות שביצעו בהשבחת הקרקע. עם זאת, בית משפט השלום דחה טענות אלה וקבע כי אקהייזר הוא מסיג גבול. אקהייזר ערער על החלטה זו לבית המשפט המחוזי, שאישר את החלטת בית משפט השלום. אקהייזר ערער לבית המשפט העליון. השאלה המרכזית שעמדה בפני בית המשפט העליון הייתה האם פסק דין קודם בתובענה לצו מניעה, שאושר על ידי מושב כפר בילו (המשיב הראשון), מונע מהם להגיש תביעה לסילוק ידו של אקהייזר מהמקרקעין. בית המשפט העליון קבע כי ההסכמה לפסק הדין הקודם אינה כוללת הודאה בזכות החזקה של אקהייזר. בית המשפט הבחין בין מניעים שנבעו ממעשה בית המשפט לבין מניעים שנבעו מממצאים הדרושים להחלטה קודמת, ומצא כי התביעה הנוכחית שונה מקודמתה. יתר על כן, בית המשפט פירש כל ספק לגבי הנסיבות שבהן כפר בילו הסכים לצו המניעה כפועל לטובתו של אקהייזר. עוד נקבע כי למשיבים זכות להחזיק במקרקעין, והחוק מגן על חזקה זו גם מפני הבעלים. לפיכך, הסכמתם של כפר ביל"ו לצו מניעה לא הפריעה להם לערער על זכות החזקה של אקהייזר. לאור נקודות אלה, דחה בית המשפט העליון את ערעורו של אקהייזר והורה לו להסיר את ידו מהחלקות המדוברות.