עמ"ש 33666-01-21

תקציר

בית המשפט דחה את הערעור על בקשת המערערת להעתיק את מקום מגוריה עם בנה הקטין לעיר המרוחקת למעלה מ-100 ק"מ ממקום מגורי אביה של הילדה. ההחלטה התבססה על סעיף 25 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, המקנה לבית המשפט סמכות לקבוע את מקום מגוריו של קטין כאשר הוריו אינם יכולים להסכים, כאשר השיקול העיקרי הוא טובת הקטין. בית המשפט הדגיש כי טובת הקטין קודמת לצרכיו האישיים של מי מההורים. במקרה דנן, המערערת לא הצליחה להוכיח סיבה משכנעת למעבר והתגוררה בעבר בעיר האב מספר שנים. יתר על כן, המצב הנוכחי הפריע לקשר הקבוע והרציף של הילד עם שני הוריו. רשויות הרווחה והאפוטרופוס החוקי אף המליצו כי הקטין ישהה קרוב יותר לשני הוריו. עוד קבע בית המשפט כי על המערערת לקבל מהמשיב דמי מזונות, שלא חרגו מהסכומים שנפסקים בדרך כלל במקרים דומים. המערערת לא הצדיקה די הצורך סכום גבוה יותר, ובית המשפט העניק לבית המשפט הפרוצדורלי שיקול דעת רחב בקביעת מזונות. לפיכך, הערעור נדחה, והמערער נצטווה לעבור עם הקטין לאזור ברדיוס של 20 ק"מ מעירו של האב עד ליום 1.8.2021. כן חויבה המערערת בכיסוי הוצאותיו של המשיב, בסך 7,500 ₪.