עת"מ 25703-03-11

תקציר

קבוצת סוחרי בדים בתל אביב הגישה עתירה נגד הנחיית עיריית תל אביב-יפו האוסרת על הצגת סחורה מחוץ לגבולות בתי עסק. העותרים טענו כי ההנחיה אינה סבירה ותפגע קשות בעסקיהם, בעוד העירייה ביקשה להתאים את המדרחוב למעבר בטוח. העירייה טענה כי העותרים השתלטו על המדרכות, צמצמו אותן להולכי רגל ומנעו גישת חירום. הם גם הדגישו את ייחודו של הרחוב, והבדילו אותו מעסקים אחרים בעיר. בית המשפט הכיר בחובתה של העירייה להסיר מכשולים מרחובות ובסמכותה להוציא הנחיה כזו, במיוחד כאשר השטח המדובר מיועד לצורכי ציבור. בעוד שההנחיה פגעה בחופש העיסוק של העותרים, בית המשפט מצא כי העירייה גילתה בעבר סובלנות כלפי מיצגים, אך כעת יש הצדקה להוציא את ההנחיה בשל המידה שבה המסחר עבר אל מחוץ לבית. העותרים לא הביאו ראיות להשפעתה המזיקה של ההנחיה על עסקיהם או להבטחות כלשהן של העירייה. כמו כן, בית המשפט הדגיש כי השטח המדובר הוא רכוש ציבורי וכי העירייה ניהלה את יריד האמנים באופן שונה תחת רישיון עסק. השופט הגיע למסקנה כי העתירה חסרת שחר והדגיש את האפליה הפוטנציאלית נגד סוחרים אחרים אם תתקבל. לפיכך, העתירה נדחתה ללא צו להוצאות, והמצב הקיים ייוותר על כנו.