דב"ע נד/77 - 0

תקציר

פסק הדין מתייחס לתביעה נגד המוסד לביטוח לאומי לשינוי הבסיס לחישוב קצבת נכות בשל מחלת מקצוע. התובעת, שסבלה ממחלת עור תעסוקתית מוכרת, ביקשה שהפנסיה תחושב על בסיס שכרה במשרה מלאה כספרנית, במקום השכר במשרה חלקית שעליו התבססה. בית המשפט קמא דחה את התביעה בנימוק שהיא אסורה על פי חוק, שכן היא לא הוגשה בתוך ששת החודשים הנדרשים על פי תקנות הביטוח הלאומי. עם זאת, ערכאת הערעור קיבלה את הערעור וקבעה כי החלטת פקיד התביעות משנת 1982 - שקבעה את הבסיס לפנסיה - אינה מהווה החלטה לצורך המועד. יתר על כן, בית המשפט מצא כי פקיד התביעות יכול לתקן החלטה שהיטיבה עם התובע, גם שנים לאחר שהתקבלה. לפיכך, התביעה הנוכחית, המתייחסת להחלטת פקיד התביעות משנת 1992, אינה חסומה על פי חוק. בנוסף, קבע בית המשפט כי מאחר שהתובעת הייתה רגילה לעבוד במשרה מלאה, שכרה לצורך חישוב הקצבה צריך להתבסס על משרה מלאה, בהתאם לתקנות הביטוח הלאומי. דעת המיעוט חלקה על פרשנות זו של התקנות וטענה כי יש לדחות את ההחלטה מחמת התיישנות. עם זאת, הערעור התקבל ברוב קולות, ונקבע כי יש לחשב את קצבת הנכות על בסיס משרה מלאה.