בר"מ 5793/06

תקציר

בית המשפט הכריע בערעור על הוצאת צו ביניים הקשור לפרויקט בנייה. השיקולים העיקריים היו "מאזן הנוחות" וסיכויי הצלחת העתירה. למרות שלא בחן לגופה של העתירה, התמקד בית המשפט במאזן הנוחות והגיע למסקנה כי יש ליתן צו ביניים. זאת, כדי למנוע פעולות בלתי הפיכות בטרם יוכרעו ההליכים העיקריים, בהתחשב בשלב מתקדם של הבנייה. בסוגיית השיהוי של העותר, המכונים שיהוי, בחן בית המשפט האם מעשיו של העותר היו כרוכים בוויתור על זכויות והאם שיהוי כלשהו פגע במשיב או באינטרס הציבורי. בית המשפט לא מצא שיהוי משמעותי או נזק לעניינו של המשיב. הנסיבות הצביעו על כך שהעותר פעל במהירות מרגע שנודע לו על סוגיות ההיתר, ומשכך, השיהוי לא השפיע על החלטת צו הביניים. באשר להגדלת הפיקדונות שביקש המשיב, דחה בית המשפט זאת והותיר לבית משפט קמא להכריע במידת הצורך. בסופו של דבר, הצליח הערעור להשיג צו ביניים, תוך שמירה על סטטוס קוו הבנייה עד להליך העיקרי, תוך ביטול צווי ההוצאות של בית משפט קמא נגד העותר. שכר טרחה והוצאות משפט ייקבעו בהתאם לתוצאת התיק העיקרי. צו הביניים נותר בתוקף עד לפסק הדין הסופי.