ת"א 3865-09-12

תקציר

התובע, פינקלשטיין, האשים את הנתבע, רכס, בלשון הרע ובפרסומים כוזבים רבים, שגרמו לו נזק. פינקלשטיין, רופא במקצועו, טען כי רכס, יו"ר ההסתדרות הרפואית בישראל, השמיץ אותו כשקבע כי אינו פרופסור, כשלמעשה קיבל תואר פרופסור מאוניברסיטת ונדרבילט. תחילה מציינת השופטת כי מערכת היחסים בין הצדדים עוינת שלא לצורך ומציעה כי היה עליהם לנסות להתפייס במקום לבזבז זמן ומשאבים בהתדיינות משפטית. לאחר מכן מתייחס השופט לחוק החל, שהוא חוק איסור לשון הרע. החוק דורש שיהיה "פרסום" שיש בו משום לשון הרע כדי להצליח בתביעת לשון הרע. השופט מפרש מונחים אלה באופן מרחיב בהתאם לפסיקה קודמת ומוצא כי חלק מהתבטאויותיו של רכס מהוות לשון הרע. עם זאת, השופט גם מוצא כי חלק מפרסומיו של רכס מוגנים מכוח חוק איסור לשון הרע. באופן ספציפי, פרסומים שנעשו על ידי אנשים בעלי סמכות שיפוט, כגון רכס, במהלך דיון או בהחלטתם, מותרים בנסיבות מסוימות. יתר על כן, גם פרסומים שנעשו בתום לב נהנים מהגנה. השופט מוצא כי חלק מדבריו של רכס נאמרו בתום לב, קרי מכתבו לגופים שונים בשנת 1994 והתכתבותו עם אוניברסיטת ונדרבילט בנוגע לתוארו של פינקלשטיין. השופט מקבל את טענתו של רכס כי פעולות אלה נועדו לתת מענה לשימוש הבלתי ראוי בתואר "פרופסור" ולא הונעו מאיבה אישית. מנגד, השופט פוסק לטובת פינקלשטיין בעניין מכתבו של רכס למערכת כתב העת "רפואה ומשפט". השופט קובע כי פרסום זה מהווה לשון הרע וכי רכס פעל בחוסר תום לב, שכן ידע שהמידע שמסר אינו אמת. בגין פרסום זה נדרש רכס לשלם לפינקלשטיין פיצויים בסך 7,000 שקל וכן הוצאות משפט בסך 2,500 שקל. שני הצדדים יישאו בשכר טרחתם ובעלויות התמלול שלהם. ככלל, השופט קובע כי מרבית טענותיו של פינקלשטיין חסרות שחר וכי סכום הפיצויים המבוקש מופרז ואינו נתמך בראיות.