ת"א 1464/99

תקציר

התובעת, חברת בנייה שזכתה במכרז שפרסמו הנתבעים לבניית מתחם של 106 יחידות דיור, דרשה פיצוי לאחר שהתברר כי לא ניתן לבנות 15 יחידות דיור בשל קרבתן לכביש. הנתבעים, משרד הבינוי והשיכון ומינהל מקרקעי ישראל, שלחו הודעת צד ג' לאדריכלים שתכננו את הפרויקט, לרמן אדריכלים, ולחברות הביטוח שלהם. לרמן אדריכלים, מצדם, שלחו הודעת צד רביעי לחברות הביטוח שלהם, איילון והמגן. התובעת טענה כי הנתבעים הפרו את ההסכם והתרשלו, ואילו הנתבעים טענו כי התובעת לא בחנה את אפשרויות הבנייה ואף התרשלה. בית המשפט מצא הן את התובע והן את הנתבעים אשמים והורה לנתבעים לפצות את התובע בגין השווי היחסי של הקרקע, תשלומים לחברה עירונית והוצאות אחרות הקשורות ל-15 היחידות, שהופחתו מאשמתו התורמת של התובע. באשר למערכת היחסים בין הנתבעים לבין לרמן אדריכלים, בית המשפט הטיל על לרמן את האחריות לנזק שנגרם, שכן הוא לא תיקן טעות בתוכנית הבנייה. עוד נמצא כי לרמן הפר את חוזי הביטוח שלו עם איילון והמגן בכך שלא גילה את התביעה הפוטנציאלית נגדו, ולכן חברות הביטוח לא היו חייבות בכיסוי הוצאותיו. כתוצאה מכך חויב לרמן לשאת בהוצאות המשפט של הנתבעים ושל איילון והמגן.