ע"פ 2077-04-10

תקציר

השופט דחה את ערעורו של הנאשם על פסק הדין במלואו. הנאשם ניסה לערער על ממצאי העובדות והמהימנות של בית משפט קמא, אך השופט ציין כי ערכאת הערעור ממעטת להתערב בעניינים אלה, ורק בנסיבות חריגות, שלא התקיימו במקרה זה. השופטת הסכימה עם קביעתו של בית משפט קמא כי הנתבעים, שהיו בעלי חברת כוח אדם, היו מודעים היטב לחוקים ולנהלים הנוגעים להעסקת עובדים זרים, וכי היה מוצדק להעמיד אותם בסטנדרט גבוה יותר מזה של העובדים עצמם או של הלקוחות שהעסיקו אותם. הערכות המהימנות של בית משפט קמא לגבי העדים היו סבירות והשופט קיבל את קביעתו להעדיף את גרסאות עדי התביעה לאירועים על פני עדותו הבלתי עקבית והסותרת של הנאשם. השופט הסכים גם עם פרשנותו של בית משפט קמא לחומר הראיות הנוגע לכל אחד מהאישומים, לרבות ניסיונות לקבלת דבר מה במרמה ושידול למרמה. יתר על כן, השופט שקל את זכותו של הנאשם למשפט הוגן ומצא כי בית משפט קמא ניהל הליך הוגן, כאשר גרסאותיו והסבריו של הנאשם נשקלו כדין ונדחו בשל חוסר העקביות והסתירות ביניהם. השופטת הדגישה את חשיבות מיצוי הדין עם מתווכים של עובדים זרים וציינה כי העונש שהטיל בית משפט קמא היה הולם ולא חמור מדי. לפיכך, הגיע השופט למסקנה כי אין מקום להתערב בהכרעת דינו של בית משפט קמא והציע כי ההרכב ידחה את הערעור גם על גזר הדין. השופטים א' קיסריה, א' אימפריאל וצ' שרון נתנאל הסכימו עם פסק הדין.