עמ"ש 40381-08-20

תקציר

פסק הדין מתייחס לערעור על פסק דין של בית המשפט לענייני משפחה בנושא תשלומי מזונות ומזונות ילדים. המערער, אביו של הילד, טען כי פסק הדין חרג מעקרונות בית המשפט העליון ולא שקל כראוי את צרכי הקטין, את יכולותיהם הכלכליות של שני ההורים או את הזמן שהילד מבלה עם כל אחד מההורים. המשיבה, האם, תמכה בפסק הדין. ערכאת הערעור הסכימה עם האב וקבעה כי פסק הדין של בית המשפט לענייני משפחה נעדר קביעות ברורות בכמה סוגיות מרכזיות: הכנסות המשיב, הסדרי השהות וצרכי הקטין. משכך, קיבלה ערכאת הערעור את הערעור והחזירה את התיק לבית משפט קמא למתן פסק דין חדש, מתוך סברה כי אין זה ראוי שערכאת הערעור תקבע קביעות אלה בעצמה. עוד נקבע בפסק הדין כי יש להתחשב בהלכה הנוהגת, כפי שהיא באה לידי ביטוי בפסיקה הרלוונטית. בנוסף, הורה בית המשפט כי לא ייפסקו הוצאות למי מהצדדים וכי הפיקדון יוחזר למערערת. פסק דין זה עשוי להתפרסם בעילום שם.