ת"פ 42076-08-23

תקציר

בית המשפט דוחה את בקשת הנאשמים לבטל את כתב האישום נגדם. הבקשה התבססה על הגנת הצדק, בטענה כי החלטת הפרקליטות להגיש נגדם כתב אישום היא אכיפה סלקטיבית של החוק, חלקית ובלתי סבירה. בית המשפט מצא כי הנתבעים לא הביאו ראיות מספיקות להפליה או למניעים פסולים בהבחנה של התובע בינם לבין אחרים. בית המשפט הדגיש כי לא יחליף את שיקול דעתו בשיקול דעתו של התובע וכי הסעד הקיצוני של ביטול כתב האישום אינו ראוי במקרה זה. כמו כן, בית המשפט התייחס לטענת הנתבעים כי היה מקום להפנות את עניינם להליך הסדר מותנה והסביר כי החלטת התובע שלא לעשות כן נופלת בגדר הסבירות, בהתחשב בנסיבות העבירה. בית המשפט הדגיש כי שיקול הדעת הרחב של התובע בהחלטה כיצד להעמיד לדין, יחד עם ביקורת שיפוטית מוגבלת, שומרים על עצמאות התביעה. עוד ציין בית המשפט כי טענות נוספות שהעלה הנאשם בדבר משקל הראיות וכשלי החקירה יידונו בשלב מאוחר יותר של ההליך הפלילי, לאחר הצגת הראיות. השופט הגיע למסקנה כי זכויותיו של הנאשם לא נפגעו עד כדי פגיעה במשפט הוגן וכי התנהלות התובע לא פגעה בתחושת הצדק. לפיכך, כתב האישום יישאר על כנו, והדיון יתקיים כמתוכנן. ההחלטה הועברה לשני הצדדים.