בש"פ 8806/07

תקציר

ההחלטה נשוא הערעור נוגעת למעצרו של נאשם עד תום ההליכים המשפטיים הנובעים ממעורבותו בשני אירועים נפרדים. בתקרית הראשונה הואשמו הוא ושותפו בפריצה לדירה ובגניבת שעון יד. על פי החשד, השניים עבדו יחד, כאשר אחד מהם נכנס לדירה והשני שימש כתצפיתן. האירוע השני כלל הפרעה לשוטר שניסה לעצור את הנאשם, כשהאחרון סירב לפתוח את דלת דירתו. במקביל, עסק בית המשפט גם במעצרו של השותף לפשע, והחליט לשחררו למעצר בית בשל עברו הפלילי הפחות. לנאשם, לעומת זאת, עבר פלילי ארוך ומכביד, הכולל הרשעות קודמות בעבירות רכוש, בריחה ממעצר והטרדת עדים. מעורבותו בהתפרצות האחרונה, יחד עם העבירות הנוכחיות, מצביעות על דפוס חוזר של התנהגות עבריינית. הן בית משפט השלום והן בית המשפט המחוזי פסקו לטובת מעצרו של הנאשם, בנימוק של מסוכנות נשקפת ממנו לחברה. גם הראיות נגדו נחשבות חזקות, כולל סרטון שבו הוא נפגש עם שותפו מחוץ לדירת הקורבן. יתר על כן, עברו הפלילי, לרבות עבירות עבר דומות, מצביע על נטייה לעבירות רכוש, מה שהופך אותו לאיום מתמשך על שלום הציבור. הנאשם ערער על החלטה זו, וטען כי עניינו אינו נופל לקטגוריה החריגה של עבירות רכוש המצדיקות מעצר. הוא הדגיש כי פשעיו לא היו שיטתיים, רחבי היקף או מתוחכמים, וכי היה על בית המשפט לשקול את אפלייתו נגד שותפו לפשע, שקיבל מעצר בית. עם זאת, הערעור נדחה, והשופט אישר את החלטות הערכאות הנמוכות יותר. השופט הסכים כי הנסיבות מצביעות על סכנה ברורה הנשקפת מהנאשם, שלא ניתן למתן באמצעים חלופיים. עברו הפלילי של הנאשם, לרבות עונש המאסר שנגזר עליו לאחרונה בגין עבירה דומה, הכביד מאוד בהחלטה. בסופו של דבר נדחה הערעור, וצו המעצר המקורי נותר בעינו.