ת"ק 58919-06-15

תקציר

התובע, מנוי לבריכת השחייה הציבורית וחדר הכושר אפק בקריית ביאליק, בוטל מנויו בטרם עת והורחק מהמרכז על ידי הנתבעת, המנהלת, בטענות להתנהגות בלתי הולמת כלפי מנויה בת 16. התובע טען כי סולק שלא כדין ותבע פיצוי בסך 15,000 ₪. הנתבעים טענו כי הביטול היה מוצדק בשל התנהגותה של התובעת, שכללה השגת מספר הטלפון של הנערה והצעות בלתי ראויות בפניה. עוד טענו כי התובע קיבל החזר כספי בגין החלק שלא נוצל במנויו. בנוסף, הם טענו כי לבית המשפט אין סמכות לדון בתביעות לשון הרע, אשר צריכות להידון בפורום אחר. השופטת מצאה כי התנהגותו של התובע כלפי הנערה אכן הייתה בלתי ראויה והצדיקה את ביטול המנוי שלו. הנתבעים חויבו להשיב לתובע 200 ₪ נוספים, שכן אין חולק כי לתובע מגיע החזר בגין החלק שלא נוצל במנויו. עוד קבע השופט כי מנהל הנתבעת כינה את התובע "פדופיל" בפומבי, דבר המהווה לשון הרע. הנתבע הכחיש שהשתמש בביטוי זה אך השופט, לאחר שבחן את חומר הראיות, פסק לטובת התובע. עוד קבעה השופטת כי עיריית קריית ביאליק אחראית ללשון הרע בגין מעשיו של עובדה, מנהל הנתבעת, כפי שאירעו במסגרת עבודתו. למרות השמצת הנתבע את התובעת, התנהגותה הבלתי הולמת של האחרונה כלפי הנערה הפחיתה את סכום הפיצוי. בהתחשב במכלול הנסיבות, פסקה השופטת לתובע פיצויי לשון הרע בסך 2,000 ₪. השופט התייחס גם לסוגיית הסמכות וציין כי בעוד שתביעות לשון הרע דורשות בדרך כלל מסגרת רחבה יותר, מקרה זה מתאים לבית המשפט לתביעות קטנות בשל המחלוקת העובדתית המצומצמת וזמינותן של ראיות אובייקטיביות. בסיכומו של דבר, חויבו הנתבעים לשלם לתובע סך של 3,200 ₪, בצירוף הוצאות בסך 250 ₪, בתוך 30 יום. כמו כן ניתנה לתובע הזכות לבקש רשות ערעור על ההחלטה בבית המשפט המחוזי.