בג"צ 2205/21

תקציר

העתירה, המבקשת לעצור את מבצע החיסונים של ישראל נגד נגיף הקורונה, אינה ראויה ודינה להידחות. טענות העותרים מגוונות ואינן מציגות מרקם משפטי קוהרנטי; הם נעים בין תביעות חוזיות בנוגע להסכם של מדינת ישראל עם פייזר לסוגיות של הסכמה מדעת ויעילות טיפולים אלטרנטיביים. מגוון סוגיות זה מהווה עילה מספקת לדחיית העתירה. זאת ועוד, העותרים לא פירטו את הסעדים שהם מבקשים, מעבר לביטול מבצע החיסונים. הסעד המבוקש, שמטרתו לעצור את מבצע החיסונים כולו, אינו מידתי ואינו נותן מענה הולם לטענות השונות. טענות אלה, הנוגעות לעניינים רפואיים, אינן מספקות טיעון משכנע לבית המשפט לגבור על שיקול דעתם של אנשי מקצוע מינהליים ורפואיים. העותרים לא הוכיחו כל חריגה מהנהלים המקובלים על ידי הרשויות המוסמכות, ובית המשפט לא יתערב במומחיותם, במיוחד בהקשר של מגפה עולמית. עתירה זו, שהוגשה ארבעה חודשים לאחר תחילת מבצע החיסונים, הוגשה בטרם עת וניתן היה להגיש אותה מוקדם יותר. ככלל, העתירה נדחית משורה של טעמים, לרבות השיהוי בהגשתן, אופיין השונה של התביעות ואי הצגת טיעון משפטי קוהרנטי המצדיק סעד דרסטי שכזה.