ת"א 24303-12-21

תקציר

החלטת בית המשפט מתייחסת לבקשה לביטול הסדר פרוצדורלי בין התובע לנתבע, פוגלר, אשר אושר על ידי בית המשפט בהחלטה קודמת מיום 9.1.2022. ההסדר התייחס למינוי מומחה שיעריך את שווי מניות התובע בחברות מסוימות במסגרת ההתדיינות בין הצדדים. שאלת המפתח היא האם החלטתו הקודמת של בית המשפט מהווה החלטת ביניים או פסק דין. בית המשפט מוצא שמדובר בהחלטת ביניים, כלומר לבית המשפט יש סמכות לשנות אותה. בקשת הביטול של התובע מתבססת על שלוש טענות: טענות בדבר זהות המומחה, טענות בדבר המסמכים וטענות בדבר מועד השלמת חוות דעתו של המומחה. בית המשפט בוחן כל אחת מהטענות הללו ואינו מוצא בהן כל שחר. ראשית, זהות המומחה לא נקבעה בהסדר הפרוצדורלי או בהחלטה, וטענות התובע בדבר חוסר תום לב מצד פוגלר בעניין זה אינן נתמכות בראיות. שנית, גם טענות התובעת ביחס למסמכים, לרבות כי פוגלר סיפק מסמכים מניפולטיביים למומחה והסתיר נתונים רלוונטיים, אינן מבוססות ואינן מהוות הפרה של ההסדר הפרוצדורלי. לבסוף, באשר למועד האחרון לחוות דעתו של המומחה, מציין בית המשפט כי ההחלטה לא קבעה מועד קבוע וממילא מעשיה של התובעת עצמה בעיכוב עבודת המומחים מערערים את טענתה בנקודה זו. ככלל, בית המשפט מגיע למסקנה כי אין מקום לבטל את ההסדר הפרוצדורלי או את ההחלטה, והוא דוחה את בקשת התובע. בנוסף, בית המשפט אינו רואה סיבה לבטל את מינוי המומחים ולהורות על מינויים חדשים. בית המשפט מדגיש כי הצדדים הסכימו על המומחים ושיקולים מעשיים תומכים בהחלטה זו. המומחים כבר החלו את עבודתם והחלפתם תגרום לעיכוב מיותר ועלולה לגרום לבזבוז משאבים. התובע נדרש לשפות את פוגלר בגין הוצאות והוצאות מסוימות הקשורות לשכר טרחת המומחים ולבקשת הביטול. ההחלטה ניתנת בהעדר הצדדים ומיום 25.4.2022.