ב"ל 58802-12-18

תקציר

התובעת, שעבדה בפעוטון, טענה כי עברה תאונת עבודה עקב הרמה והורדה חוזרת ונשנית של ראשה בעת מילוי תפקידה. כדי לקבוע את מספר הפעמים שהרימה והורידה את ראשה, בחן בית המשפט את הדוחות שהגישה התובעת לעירייה. מהדו"חות עולה כי התובעת ביצעה כ-20 פריטים בשעה, שהם פחות מ-50 פריטים בשעה שהעריכה. בית המשפט שקל גם משימות אחרות שביצע התובע, לרבות הכנת תשתיות לוועדת קניות. עם זאת, רוב עבודתה כללה מילוי פקודות. בית המשפט התייחס למקרים קודמים ולדרישות החוק להוכחת תביעה באמצעות תיאוריית המיקרוטראומה. באחד המקרים היה על התובע להרים ולשאת מטופלים קשישים במשקל 60-70 ק"ג, מספר פעמים במהלך כל משמרת. במקרה אחר ביצעה התובעת פעולות דומות של כיפוף ויישור גבה. בית המשפט הגיע למסקנה כי תדירות הפעולות הנדרשות לגרימת מיקרוטראומה לא התקיימה באף אחד מהמקרים הללו. יתר על כן, במקרה הנוכחי, הזמן שנדרש לכל פעולה של הרמה והורדה של הראש היה שנייה בלבד, ומשך הזמן הכולל לא עלה על עשר דקות ביום עבודה של שמונה שעות. לפיכך, התובעת לא הביאה ראיות מספיקות לתמיכה בטענתה למיקרוטראומה, והשופט החליט לדחות אותה. עוד ציינה השופטת כי לצדדים הזכות לערער על ההחלטה בתוך 30 יום בבית הדין הארצי לעבודה בירושלים.