ת"א 30119-11-12

תקציר

התובעים, רוכשי 61 דירות בשני בנייני מגורים ביהוד-מונוסון, טענו כי הנתבעות - חברות הבנייה שמכרו להם את הדירות - לא עמדו בהתחייבותן החוזית לבנות חדר כושר ומועדון דיירים בבניינים, כאמור בהסכמי המכר. הנתבעים טענו כי שני חדרים שנבנו בבניינים וכונו "חדרי ועדה" הם אכן חדר הכושר והמועדון שהובטחו. בית המשפט קבע כי החברות הפרו את ההסכמים. נמצא כי המפרט הטכני בהסכמים חייב את החברות להקים חדר כושר ומועדון דיירים, וכי קיים פער בין המפרט לבין בניית הבניינים בפועל, המהווה הפרה של סעיף 4(א)(1) לחוק המכר (דירות), תשל"ג-1973. בית המשפט פירש את שיקול הדעת של החברות בסוג מתקני הכושר שיוצבו בחדר הכושר באופן צר, וקבע כי הן מחויבות לספק מקום סביר לחדר כושר, דבר שחדרי הוועדה לא סיפקו. בנוסף, דחה בית המשפט את טענת החברות בדבר הסדר הנושים וחלוקת האחריות ביניהם???????????? החברות הוחזקו באחריות משותפת ונפרדת כלפי השוכרים. עם זאת, בית המשפט מצא כי השוכרים לא הצליחו להוכיח די הצורך את היקף הנזק שנגרם כתוצאה מהיעדר חדר כושר. לפיכך, הנזק נאמד על בסיס שני הסכמי פשרה בין החברות לבין דיירי שני הבניינים האחרים בפרויקט, שהיו מעורבים בנסיבות דומות. לדיירים נפסקו 60,000 שקל בסך הכל, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית. כמו כן חויבו החברות לשלם את הוצאות התובעים.