ת"א 19350-12-13

תקציר

התובעת, חברה המתמחה בעבודות צנרת, הגישה תביעה נגד שני נתבעים בגין יתרות שלא שולמו בגין עבודות שבוצעו בפרויקט. הנתבעת הראשונה, חברה איטלקית ששכרה את שירותיו של התובע לביצוע הפרויקט, טענה כי לא קיבלה תשלום מלא מהנתבעת השנייה, עמה היה לה הסכם "גב אל גב". הנתבעת השנייה הייתה שותפות שזכתה במכרז להקמת מתקן התפלה. בית המשפט נעתר לבקשת התובע למתן פסק דין מוסכם כנגד הנתבע השני, ואילו התביעה נגד הנתבע הראשון התנהלה. בית המשפט התיר לנאשם להציג הגנה וקיים דיוני הוכחות. התובעת תבעה תשלומים עבור חשבוניות שלא שולמו, שינויים, תוספות ועבודה בלילות, בשבתות ובחגים. הנתבעת טענה כי התובעת גרמה לעיכובים וליקויים בעבודה, וכי לא קיבלה תשלום מלא מהנתבעת השנייה, כך שמועד התשלום לתובע טרם הגיע. בית המשפט פסק לטובת התובע, והורה לנתבעת לשלם 537,575 אירו עבור חשבוניות שלא שולמו בחודשים מרץ עד ספטמבר 2013. בית המשפט מצא כי הנתבעת לא הוכיחה את טענותיה בדבר ליקויים בעבודתה של התובעת וכי לא גילתה תום לב בהפעלת סעיף "גב אל גב". כמו כן חויב הנתבע לשאת בהוצאות התובע ובשכר טרחת עורך דין, בסך 100,000 ₪, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית. קביעה זו התבססה על הרשעת עדותו של התובע ועל הימנעותה של הנתבעת מלהביא ראיות התומכות בטענותיה. בית המשפט לא קיבל את נימוקי הנתבעת לאי תשלום, שכן היה ברור כי התובע ביצע את העבודה באופן משביע רצון והנתבע קיבל כספים משמעותיים מהנתבע השני. בית המשפט הדגיש כי אין לפגוע בתובע בשל מחלוקות בין הנתבעים, מה גם שלא נפל כל פגם בתובע.