סע"ש 57418-12-17

תקציר

התובע, עובד חברה בענף הבנייה והתשתיות, תבע את הנתבעים – מעסיקו ונושא משרה בחברה – בגין שכר והטבות שונות שלא שולמו. הוא גם ביקש להרים את מסך ההתאגדות ולהטיל אחריות אישית על הנתבע היחיד, או לחילופין להטיל עליו אחריות בגין הפרת חובה, תרמית או ניצול לרעה של אישיות משפטית. הנתבעים תבעו מנגד החזר הוצאות, גניבת ציוד, תשלום יתר של שכר והוצאות נוספות. בית הדין מצא כי התובעת לא הוכיחה כי יחסי העבודה כפופים להסכם הקיבוצי בענף הבנייה. לפיכך, נדחתה התביעה לקרן השתלמות ולקצבה כלכלית על בסיס הסכם זה. בית הדין דחה גם את תביעתו של התובע להפרשי שכר, ומצא את עדותו סותרת ונסתרת, וכי שולם לו שכר גבוה משמעותית מהנטען. עם זאת, בית הדין פסק לטובתו של התובע בנוגע לטענותיו בגין אי מתן הודעה מוקדמת על תנאי העסקה, ופנסיה מסוימת שלא שולמה, שעות נוספות, פיצויי פיטורים, הבראה, חופשה ודמי חגים. לתובע נפסקו 5,000 ₪ בגין אי מתן הודעה, ותשלומים שונים בסך 69,063 ₪ בגין יתר התביעות, בניכוי 4,000 ₪ בגין הודעה מוקדמת כמפורט בתביעה שכנגד. התביעה שכנגד נדחתה, למעט רכיב ההודעה המוקדמת, שכן בית המשפט לא שוכנע כי הנתבעים עמדו בנטל ההוכחה המוטל עליהם. באופן ספציפי, בית המשפט דחה את טענות הנתבעים להחזר תשלומי מגורים, ציוד גנוב, תשלום יתר של שכר והוצאות אחרות, וקבע כי לא סיפקו ראיות מספיקות. לבסוף, קבע בית המשפט כי התובעת לא סיפקה עילה מספקת להרים את מסך ההתאגדות או להטיל אחריות אישית על הנתבע היחיד. כל צד חויב לשאת בהוצאותיו המשפטיות, והנתבעים חויבו לשלם לתובע שכר טרחת עורך דין בסך 15,000 ₪.