תמ"ש 22954-11-14

תקציר

פסק הדין המדובר עוסק בתביעה לפירוק שיתוף ושיתוף במשאבים בעקבות גירושין בין שני אנשים עם מוגבלות, התובע והנתבע. המחלוקת העיקרית נסובה סביב חלוקת התמורה ממכירת בית המגורים המשותף שלהם. התובע ביקש חלוקה של 50-50, ואילו הנתבע טען לחלוקה לא שוויונית, בטענה שתרם יותר לרכישת הנכס. השופט, לאחר ששקל את הראיות והעדויות, מצא כי טענתו של הנאשם לחלוקה לא שוויונית מוצדקת בשל נסיבותיו המיוחדות. הנתבעת, המשותקת מהצוואר ומטה ומסתמכת על אחרים לטיפול, הוגדרה כבמצב כלכלי חלש משמעותית מהתובע. זאת ועוד, נלקח בחשבון גם ניסיונה של התובעת להעביר את הבעלות בבית, מעשה של חוסר תום לב. עם זאת, השופטת התייחסה גם לתפקידה של התובעת כמטפלת העיקרית בשני ילדיהם. בסופו של דבר פסק השופט לטובת חלוקה לא שוויונית של תמורת המכירה, ופסק לנתבע 65% ולתובע 35%. החלטה זו התקבלה כדי להבטיח צדק והגינות, ולתת לשני הצדדים הזדמנות שווה לבנות את עתידם. בנוסף, חויב התובע לשלם לנתבע הוצאות משפט בסך 15,000 ₪, בתוספת ריבית שנצברה ממועד פסק הדין ועד לתשלום בפועל. כמו כן פסק השופט על חלוקת רכב נכה הרשום על שם התובע, וקבע כי מאחר שהנתבעת אינה יכולה להשתמש ברכב כמות שהוא, ובהתחשב בחלוקה הלא שוויונית של הכנסות הבית, הרכב לא יהיה משותף. פסק הדין נחתם בהתרת פרסום פסק הדין לאחר הסרת כל הפרטים המזהים, והוא נחתם וניתן ביום 20.12.2017.