ע"פ 5692/06

תקציר

שני ערעורים הוגשו על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע, שהרשיע את דאטו ארחיפוב ואת אשתו דאז זינאידה חודויארוב בשורה של עבירות הקשורות לחטיפת אישה העוסקת בזנות, בכוונה למכור אותה לזנות. ארחיפוב ערער על הרשעתו ועל גזר דינו, ואילו המדינה ערערה על הקלה בעונש. הטענה המרכזית שהועלתה על ידי סנגורו של ארחיפוב הייתה כי בית המשפט המחוזי שגה בכך שראה את עדותה של הקורבן אמינה, בשל סתירות בהודעותיה ובעדויותיה. עם זאת, בית המשפט העליון קבע כי הסתירות אינן מהותיות ואינן משפיעות על מהימנות עדותה, במיוחד בהתחשב בחוויה המפחידה והטראומטית שעברה. יתר על כן, גרסתו של ארחיפוב עצמו לאירועים הייתה לא הגיונית ולא אמינה. בית המשפט דחה גם את טענתו של ארחיפוב בדבר "נזק ראייתי" שנבע מכך שהמשטרה לא חקרה נהג מפתח, וקבע כי מחדל זה לא העלה ספק סביר לגבי אשמתו ולא פגע באופן משמעותי בהגנתו. באשר לערעורים על גזר הדין, הסכים בית המשפט העליון עם גזר דינו של בית המשפט המחוזי, בהתחשב בחומרת העבירות ובצורך בהרתעה, תוך הכרה בכך שלא נעשה שימוש בכוח פיזי וכי ארחיפוב לא הועמד לדין בגין האונס לכאורה. השופטת א' פרוקצ'יה והשופט א' פוגלמן הסכימו עם פסק הדין, מה שהוביל לדחיית שני הערעורים.