ת"א 2100/09

תקציר

התובעת, אילן, והנתבע, דרור, התקשרו בהסכם מייסדים לפעילות עסקית משותפת בארגון קבוצות רכישה לאוכלוסייה האקדמית. בהסכם נקבע כי אילן יספק שירותי מימון ומשרד ודרור ינהל את החברה. בעקבות חילוקי דעות חתמו הצדדים על הסכם היפרדות, שהעביר את כל הפעילות המשותפת לדרור. עם זאת, הסכם זה בוטל מאוחר יותר. אילן הגיש תביעה בה דרש את חלקו ברווחים מפרויקט סנטרל פארק, וכן דוחות כספיים ורישומים חשבונאיים מהחברה החדשה של דרור, ניו סיטי, לכימות חלקו ברווחיה. בנוסף, תבע אילן פיצוי בגין אובדן רווחים בפרויקט אחר, סולומון, בשל הפרת הסכם ההפרדה על ידי דרור. בית המשפט פסק לטובת אילן, וקבע כי הסכם המייסדים העניק לו זכויות ב-40% מכל פעילות משותפת עם דרור בתחום ייזום ושיווק קבוצות רכישה לאוכלוסייה האקדמית, לרבות פרויקט סנטרל פארק. גם תביעתו של אילן לחלקו ברווחי העיר החדשה התקבלה, ובית המשפט הורה על המצאת דוחות כספיים ורישומים חשבונאיים. עם זאת, תביעתו לפיצויים בגין פרויקט סולומון נדחתה, שכן בית המשפט לא מצא קשר סיבתי בין הפרתו של דרור לבין הנזק הנטען של אילן. בנוסף, בית המשפט הורה לדרור לשלם לאילן 2,790,095 שקל, בצירוף ריבית והצמדה ממועד הגשת התביעה ועד התשלום בפועל. בנוסף, בהתחשב בנסיבות, חויב הנתבע לשלם לתובע הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין, בסך 65,000 ₪.