ת"א 44047-07-12

תקציר

התובעים רכשו דירה מיוסף עוז ואשתו המנוחה, הרשומה על שמם, בהסכם הרכישה מיום 10.2.99. לפני המכירה סיפק עוז לרוכשים תעודת זכויות נקייה ממינהל מקרקעי ישראל, מיום 8.2.99, המאשרת כי אין זכויות צד ג' בנכס. עם זאת, ביום 9.2.99 נרשם עיקול על הדירה במינהל. הרוכשים ביקשו להעביר את הזכויות בדירה על שמם בשנת 2007 ונמסר להם כי ההעברה לא תוכל להתבצע בשל העיקול. המינהל טען כי בקשת הרוכשים להשלים את העברת הזכויות לא נעשתה תוך זמן סביר וכי תקופת ההתיישנות של התביעה חלפה. בינתיים הגישו הרוכשים גם תביעה נגד עוז בגין אי קיום התחייבויותיו על פי חוזה המכר. הן המינהל והן עוז טענו כי תביעת הרוכשים התיישנה ודינה להידחות על הסף, והשופט דחה אותה. עוד קבע השופט כי טענתו של עוז כי פסק הדין הקודם של בית המשפט המחוזי היווה מעשה של בית המשפט אינה תקפה, שכן המינהל לא היה צד להליך. באשר לעילת התביעה ותקופת ההתיישנות של התביעה נגד המינהל, קבעה השופטת כי מדובר במחדל מתמשך מצידם, החל משנת 1999 ועד לשנת 2007, ועל כן התביעה אינה מיושנת. לגבי התביעה נגד עוז קבע השופט כי עילת התביעה ותקופת ההתיישנות החלו בשנת 1999, והתביעה התיישנה לכאורה בשנת 2006. השופט שמר את טענת ההתיישנות לעוז כטענת הגנה וקבע את התיק לדיון נוסף.