ה"פ 6341-05-09

תקציר

בקשת המשיב לדחיית התביעה מתקבלת משום שלא ניתן לדון בתביעה במסגרת תמריץ פתיחה לפסק דין הצהרתי גרידא. התביעה, בעיקרה, היא תביעה כספית להחזר מס מכירה, אשר לטענת המשיבים קוזז שלא כדין על ידי העותר. בעוד המשיבים מנסים למסגר את התביעה כהצהרתית בלבד, ומבקשים הצהרה על זכותם להחזר מס קנייה על רכישות אלכוהול ששימשו לייצוא, מטרתם האמיתית היא להשיג החזר כספי. הדבר עולה מהודאתם כי בעקבות הצהרה חיובית הם יגישו בקשה להשבה מלאה מהעותרת. מאחר שהעותרת אינה חייבת כיום למשיבים כספים כלשהם, וזכותם של המשיבים להחזר לא נקבעה, הרי שהתביעה מוקדמת מדי ועולה כדי עניין תיאורטי. יתר על כן, פיצול התביעה לשני הליכים נפרדים, פסק דין הצהרתי ואחריו תביעה כספית, יוביל להתדיינות כפולה ואינו יעיל. כמו כן, טענת המשיבים כי בחירתם בהליך מבוססת על שיקולים לגיטימיים ולא על הימנעות מתשלום שכר טרחה אינה משכנעת. דרך הפעולה הראויה למשיבים היא להגיש תביעה כספית על מלוא הסכום ולשלם את שכר הטרחה הנלווה. דחיית התביעה ראויה אפוא, והמשיבים נדרשים לשלם לעותרת הוצאות משפט בסך 15,000 ₪.