LawMate
התחברותהרשמה חינם
פסיקה

ד"נ 19/68

החלטה עליון

📋
מספר הליך19/68
📂
סוג הליךד"נ
📅
תאריך6 בפברואר 1969
🏛️
בית משפטעליון
⚖️
סוג החלטההחלטה
👥
צדדיםעיריית פתח-תקוה ואח' נ' שר החקלאות
👨‍⚖️
שופטיםכג - 1 - 253

תקציר

הפסיקה שנותחה מציעה תובנות משמעותיות לגבי העקרונות המסדירים את שיקול הדעת השיפוטי, ההגינות הדיונית והלגיטימיות המשפטית של תקנות בתחום השיפוט, במיוחד כפי שנקבע בבג"ץ 266/68 בנוגע לתקנות מחלות בעלי חיים, התשכ"ז-1967. **עקרונות משפטיים וחידושים משפטיים:** 1. **שיקול דעת שיפוטי במתן דיונים נוספים:** - הרשות השופטת מדגישה כי גם אם מתקיימים תנאים סטטוטוריים ספציפיים - כגון אלה שבסעיף 8(ב) לחוק בתי המשפט 1957 - ההחלטה לאפשר דיון נוסף נותרת לשיקול דעתו של השופט. זה מקיים את העיקרון שהגינות פרוצדורלית מאוזנת עם כלכלה שיפוטית וזהירות. - בתי המשפט הדגישו באופן חדשני כי שיקול הדעת כולל הערכה אם המקרה מציג עניין של "חשיבות, קושי או חידוש", אך עדיין מזהירים מפני מתן הארכות אם אין סיבות מוצדקות. 2. **איסור על סעד לצדדים הפועלים בחוסר תום לב או מזלזלים בחוק:** - חידוש משפטי בולט הוא עמדת בית המשפט כי אין להעניק סעד לעותר אשר בעת פנייה להתערבות שיפוטית פועל באופן המבטל את החוק או מבקש לשרת אינטרסים אישיים שלא כדין. - זה עולה בקנה אחד עם העיקרון שבית המשפט אינו מעודד שימוש בהליכים שיפוטיים כאמצעי לצדדים לעקוף התחייבויות משפטיות או לחפש "צדק לעצמם" מחוץ לגבולות החוק. למשל, סירובו של בית המשפט להעניק סעד לעותרים המפעילים משחטות שלא כדין מדגים דוקטרינה זו. 3. **חוקיותן ותוקפן של תקנות מיניסטריאליות:** - בית המשפט אישר מחדש כי תקנות שפורסמו על ידי רשות מוסמכת, כגון שר החקלאות, נחשבות תקפות אלא אם כן ערערו עליהן מטעמים מהותיים. - הקביעה כי תקנות מחלות בעלי חיים משנת 1967 הותקנו כחוק ממחישה חיזוק חדשני של הלגיטימיות הפרוצדורלית המבצעת-חקיקתית, תוך שמירה על אמצעים רגולטוריים אלא אם הם סותרים סטנדרטים או עקרונות משפטיים מפורשים. 4. **אי הצדקה משפטית לפתיחה מחדש של תיקים שהוכרעו:** - הפסיקה מדגישה כי תיקים שכבר הוכרעו באופן מכריע, במיוחד בנוגע לחוקיות התקנות, לא ייפתחו מחדש רק בשל חשיבות, מורכבות או חידוש לכאורה בהליכים הבאים. - בית המשפט שם דגש על סופיות שיפוטית, ובכך משמר משאבים שיפוטיים ומחזק את הוודאות בחוק. 5. **עקרון ההגינות והכלכלה השיפוטית:** - סירובו של בית המשפט להיעתר לעתירה לקיום דיון נוסף, למרות הטענות שהועלו, מושרש בדוקטרינה לפיה התרת התדיינות חוזרת על בסיס טכניקה פרוצדורלית או נימוקים מינוריים פוגעת במשפט יעיל. - הדבר מדגים חדשנות משפטית המבוססת על איזון בין הוגנות פרוצדורלית ליעילות שיפוטית, תוך הגנה על שלמות ההליך השיפוטי. **ניתוח מסכם:** המקרה המנותח מדגיש כי שיקול דעת שיפוטי הוא כלי חיוני המאזן בין הוגנות פרוצדורלית, לגיטימציה משפטית וכלכלה שיפוטית. בתי המשפט הדגישו בעקביות כי הם לא ידונו בעתירות המבקשות הארכות פרוצדורליות או סעדים המבוססים על חשיבותן או קושי בשאלות משפטיות אם העותרים פועלים בחוסר תום לב או מנסים לזלזל בחוק. יתר על כן, האישור העקבי של תוקפן של תקנות מיניסטריאליות משקף מחויבות לשמירה על שלטון החוק בפעולות מנהליות, בתנאי שנשמרת תקינות פרוצדורלית. עקרונות אלה מחזקים באופן קולקטיבי מסגרת משפטית שמטרתה להבטיח שהצדק ייעשה מבלי לאפשר ניצול לרעה של הפרוצדורות או לערער את הסמכות המשפטית.

ד"נ 19/68 עיריית פתח-תקוה ואח' נ' שר החקלאות, עליון (6.2.1969)

LawMate

עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?

הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.

התחילו בחינםהתחברות

© 2026 LawMate · הדור הבא של העבודה המשפטית