עת"מ 3242-09-18

תקציר

בבעלות העותרת קרקע הסמוכה לחלקת קרקע בשכונת שייח ג'ראח בירושלים. המשיב, הוועדה המחוזית, אישרה תכנית להקמת בית ספר מקיף על המגרש. העותר הגיש עתירה לביטול התכנית, תוך ציון ליקויים רבים בהוראת התכנית ובהחלטת הוועדה. בעוד שרוב טענות העותרת נדחו, מצא בית המשפט צדק בטענה אחת בדבר היעדר תסקיר השפעה על הסביבה (EIA) כנדרש בתכנית החלה. התוכנית, שעניינה מתחם המיועד לבית ספר פרטי מאז 1989, אושרה בוועדה המחוזית במסגרת תכנית 2969. העותר טען כי הבנייה שאושרה פוגעת בזכויותיו בקרקע, אושרה שלא כדין ויש לה השלכות ביטחוניות. בית המשפט מצא טענות אלה בלתי משכנעות, וציין כי התכנית נותנת מענה לצורך דחוף בבתי ספר במזרח ירושלים, וכי הוועדה שקלה כראוי את ההשפעה על רכושו של העותר. בית המשפט דחה גם טענות הנוגעות לאופיו של המשיב ולאי סדרים פרוצדורליים, והדגיש כי בית המשפט אינו טריבונל תכנוני ואין להתערב בהחלטות תכנוניות בהיעדר חריגה מסמכות, חוסר תום לב או חוסר סבירות קיצוני. עם זאת, בית המשפט קיבל את טענת העותר כי הוועדה לא הצליחה להשיג EIA כמתחייב מתכנית 2969. חוות הדעת האקוסטית שהוגשה התמקדה בהשפעת בית הספר על הסביבה ולא בחנה את השפעות הבנייה על הסביבה, ואף לא עודכנה כך שתשקף שינויים משמעותיים בתכנית. בית המשפט קבע כי הוועדה הייתה צריכה לדרוש EIA תואם או להחליט במפורש לוותר על דרישה זו. כתוצאה מכך, העתירה התקבלה בחלקה, ועניינה הועבר לוועדה המחוזית לדיון מחודש. הוועדה תוציא החלטה חדשה לאחר קבלת EIA העומד בדרישות. העותר חויב לשלם לכל אחת משלוש קבוצות המשיבים 35,000 ₪ הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין, שכן מרבית טענותיו נדחו.