ת"א 1007/04

תקציר

הקרן הקיימת לישראל (קק"ל) תבעה את מר חזימה קיזל לרישום הבעלות על קרקע הידועה בשם GO 15557/10, הממוקמת באזור חזון ושייכת למועצה האזורית מרום הגליל ולמועצה המקומית מג'אר. הקרקע המדוברת נמכרה לקק"ל על ידי קרובי משפחתו של מר קיזל, ג'מילה וחזימה, באמצעות ייפוי כוח, בשנים 1952 ו-1953. עם זאת, רישום הקרקע על שם קק"ל מעולם לא הושלם. עו"ד קיזל טען כי החתימות על ייפוי הכוח זויפו וכי תביעת קק"ל, שהוגשה לאחר עשרות שנים, פסולה בשל שיהוי ונזק ראייתי. בית המשפט בחן את חומר הראיות ומצא כי שני ייפויי הכוח אותנטיים. הן סווגו כתעודות ציבוריות, והנחות האותנטיות שלהן לא הופרכו על ידי מר קיזל. כמו כן, חוות דעת המומחים לגבי אותנטיות החתימות התקבלו על ידי בית המשפט, ותמכו בטענת קק"ל כי החתימות שייכות לחאזימה וג'מילה. בית המשפט שקל גם את ההחזקה והשימוש בקרקע לאורך השנים, דבר שהצביע על בעלותה של קק"ל. השופט ציין כי עדותו של מר קיזל אינה אמינה וסותרת ראיות אחרות. באשר לטענות קק"ל בדבר שיהוי ונזק ראייתי, פסק בית המשפט לטובת קק"ל. נמצא כי העיכוב ברישום הקרקע ובהגשת התביעה לא נבע מוויתור כלשהו של קק"ל, אלא נבע מהתנהגות חסרת אחריות וטעויות של קק"ל וגורמי המינהל. מר קיזל לא הצליח להוכיח כי השיהוי הרע את מעמדו, והטענה לנזק ראייתי בשל עדים נעדרים נדחתה מאחר שקק"ל החזיקה במסמכים הרלוונטיים. לסיכום, קיבלה השופטת את טענת קק"ל וקבעה כי הם רשאים לרשום את הבעלות בקרקע המדוברת. בנוסף, חויב מר קיזל לשלם את הוצאותיה המשפטיות של קק"ל ואת שכר טרחת עורך הדין, לצד שיפוי קק"ל בגין שכר טרחת המומחה.