ע"ע 131/07

תקציר

פסק הדין מתייחס לתנאי העסקתם של מאבטחים בתעשייה האווירית ולזכאותם לאותם תנאי עבודה של עובדי התעשייה האווירית. בית המשפט בחן את תחולתו של חוק העסקת עובדים באמצעות קבלני כוח אדם, התשנ"ו-1996, הקובע כי לאחר תשעה חודשים על עובדי קבלן כוח אדם להפוך לעובדים ישירים של המעסיק בפועל (שינוי בתיקוני חקיקה שונים ובסופו של דבר נכנס לתוקף מלא בשנת 2008). בית המשפט בחן את תחולתו של הסכם קיבוצי בענף שירותי משאבי אנוש, שהורחב בצו הרחבה, אך הגיע למסקנה כי הוא אינו חל על המאבטחים שכן הם אינם עובדים זמניים כהגדרתם בהסכם. בפסק הדין צוין כי אין לראות בתעשייה האווירית מעסיק בשירות הציבורי, כלומר ההסכם הקיבוצי של שירותי משאבי אנוש אינו רלוונטי למאבטחים, וחל עליו סעיף 13(א) לחוק קבלני כוח אדם; לפיכך, תנאי המאבטחים חייבים להתאים לאלה של עובדי התעשייה האווירית. עוד נקבע כי יש להתייחס להפסקות כשעות עבודה בשל הגבלות על יציאה מהמקום ונשיאת ציוד אבטחה. לפיכך, על בית הדין האזורי לבחון כעת את טענת המאבטחים להתאמת תנאיהם לעובדי התעשייה האווירית ולתשלום עבור ימי ההפסקה. ההחלטה התייחסה גם לסוגיות פרוצדורליות, לרבות עלויות ושכר טרחת עורך דין לשומרים ולאורטל, וחיזקה את העיקרון של הבטחת השוואה ופיצוי הוגנים בהתאם להסכמים סטטוטוריים וקיבוציים.