ת"א 54331-03-18

תקציר

התובע, קבלן משנה העובד באתר בנייה, נפגע במהלך התקנת צינור ברזל כבד באמצעות מנוף שהורכב על משאית. התובע תבע את מפעיל העגורן (הנתבעת 4) ואת חברת הביטוח (הנתבעת 3) בגין נזקים, בטענה כי מדובר ב"תאונת דרכים" כהגדרתה בחוק. הנתבעים טענו כי מדובר בתאונת עבודה. בית המשפט קיבל את גרסת התובע לאירועים, וקבע כי מעשיו של מפעיל העגורן גרמו לתאונה. מאחר שכוחה המכני של המשאית נוצל במהלך התאונה, הגיע בית המשפט למסקנה כי מדובר בתאונת דרכים, והפך את הנתבעים לאחראים על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים. לתובע נפסקו פיצויים בסך 66,800 ₪, בצירוף שכר טרחת עורך דין והוצאות משפט. המפתח לקביעה זו היה הקביעה כי גרסתו העקבית של התובע לאירועים אמינה יותר מעדותו המתפתחת של מפעיל המנוף. הדבר זיכה את התובע בפיצוי בגין אובדן השתכרות בעבר ובעתיד, כאב וסבל והוצאות, בניכוי הניכויים בגין תגמולי המוסד לביטוח לאומי שקיבל. התביעה נגד הנתבעים האחרים (בעל העגורן והקבלן הראשי) נדחתה, ומפעיל העגורן הנתבע חויב בהוצאותיהם המשפטיות בסך 16,000 ₪.