ב"ל 6520-10-23

תקציר

להלן ניתוח משפטי מקיף של פסק הדין, תוך התמקדות בעקרונות משפטיים וחידושים: **ניתוח משפטי של פסק דין ב"ל 6520-10-23 – הכרה בליקוי CTS ביד שמאל כפגיעה בעבודה** **מבוא** פסק דין זה של בית הדין האזורי לעבודה חיפה עוסק בתביעתה של תובעת, קלדנית שופט, להכיר בליקוי של תסמונת התעלה הקרפאלית (CTS) ביד שמאל כפגיעה בעבודה. התובעת עתרה להכרה זו הן מכוח דין מחלות המקצוע והן מכוח תורת המיקרוטראומה. הנתבע, המוסד לביטוח לאומי, הכחיש את טענותיה. בית הדין, בהסתמך על חוות דעת של שני מומחים רפואיים שמונו מטעמו, דחה את התביעה. **עקרונות משפטיים מרכזיים** 1. **נטל ההוכחה:** עקרון יסוד בדיני נזיקין ובפרט בדיני עבודה, הוא כי הנטל להוכיח את התקיימות התנאים להכרה בפגיעה כתאונת עבודה או מחלת מקצוע מוטל על התובע. במקרה זה, התובעת נדרשה להוכיח את הקשר הסיבתי בין עבודתה לבין הליקוי ביד שמאל, בין מכוח מחלת מקצוע ובין מכוח מיקרוטראומה. בית הדין קבע כי התובעת לא עמדה בנטל זה. 2. **מחלות מקצוע:** חוק הביטוח הלאומי מגדיר רשימה סגורה של מחלות מקצוע. כדי שליקוי יוכר כמחלת מקצוע, עליו להיות מנוי במפורש ברשימה זו, וכן על תנאי העבודה להתאים לאלו המפורטים לצד המחלה. * **במקרה זה:** התובעת טענה כי ליקוי ה-CTS ביד שמאל מהווה מחלת מקצוע לפי פריט 26 לתוספת השנייה לתקנות הביטוח הלאומי. המומחה ד"ר קובו קבע כי פריט זה עוסק בדלקת גידים או מעטפותיהם או דלקת בחיבור גיד-שריר, וכי התובעת אינה סובלת מליקוי כזה. בית הדין אימץ קביעה רפואית זו, אשר לא נסתרה, וקבע כי הליקוי אינו נכלל בגדר מחלת מקצוע. 3. **תורת המיקרוטראומה:** תורה זו נועדה למלא פער שהותיר המחוקק, ולאפשר הכרה בפגיעות שאינן תאונות עבודה במובן הקלאסי או מחלות מקצוע, אך נגרמו עקב חשיפה מתמשכת לנזקים זעירים מצטברים בעבודה. * **יסודות תורת המיקרוטראומה (כפי שפורטו על ידי בית הדין):** * **תשתית עובדתית:** ביצוע תנועות חוזרות ונשנות משך זמן ממושך ובתדירות גבוהה. (יסוד זה הוכח כאן בהסכמה על העובדות). * **קשר סיבתי:** קיים קשר סיבתי בין התנועות לליקוי. * **מנגנון הפגיעה:** כל תנועה גרמה לפגיעה זעירה המצטברת לליקוי. * **הליכי בחינת הקשר הסיבתי (לפי בית הדין):** * **שלב ראשון – קשר סיבתי פוטנציאלי וקונקרטי:** יש להוכיח בסבירות של מעל 50% כי התנועות (או חלקן) השפיעו על הליקוי (גרימה או החמרה). נבחן האם התנועות *יכולות* לגרום לליקוי (פוטנציאלי) והאם *בנסיבות המקרה הקונקרטי* הן אכן גרמו לו (קונקרטי). * **שלב שני – מנגנון הפגיעה:** יש לבחון האם התנועות גרמו לנזק בלתי הדיר, זעיר, שהצטברותו הובילה לליקוי. * **שלב שלישי – מידת ההשפעה:** אם התקיימו התנאים הקודמים, יש להעריך את היחס בין השפעת התנועות לבין גורמים אחרים לליקוי. נדרשת השפעה *משמעותית* (20% ומעלה) מצד התנועות. * **במקרה זה:** בית הדין התמקד בשאלת הקשר הסיבתי, כאשר המומחים קבעו כי לא קיים קשר סיבתי פוטנציאלי בין עבודת הקלדנות לבין ליקוי CTS ביד שמאל, על פי המדע הרפואי העדכני. 4. **הערכת מומחים רפואיים:** קביעת הקשר הסיבתי והמנגנון של פגיעות מסוג זה דורשת ידע רפואי מומחה. בית הדין מסתמך על חוות דעת של מומחים שהוא ממנה. כאשר קיימת התאמה בין חוות הדעת של שני מומחים שמונו, יש לכך משקל מכריע. * **התייחסות לספרות רפואית ואסכולות:** המומחים נדרשו לבחון את הספרות הרפואית העדכנית, את קיומן של "אסכולות" רפואיות (דעה מקובלת, עדכנית, מבוססת מחקרית) ואת המוסכמות המדעיות. * **במקרה זה:** שני המומחים, ד"ר קובו וד"ר יפה, הסכימו כי על פי הספרות הרפואית העדכנית, אין קשר סיבתי פוטנציאלי מבוסס בין עבודת קלדנות ובין תסמונת CTS. ד"ר יפה הדגיש כי "הקונצנזוס היום הינו שאין קשר בין הקלדה ותסמונת התעלה הקרפאלית". הוא שלל את קיומה של אסכולה רפואית מיטיבה שתומכת בקשר כזה, בהתבסס על הספרות העדכנית. 5. **הבחנה בין ידיים:** התובעת טענה לקשר סיבתי עבור ידה השמאלית, בעוד שתביעה קודמת בעניין ידה הימנית (CTS, מרפק טניס, תעלה קוביטלית) נדחתה או התקבלה בהליכים קודמים. המומחה ד"ר יפה התייחס לקביעה קודמת שלו עצמו (שפורטה בסעיף 6) שקיים קשר סיבתי ליד ימין (כנראה בהתבסס על ספרות ישנה יותר), אך קבע שלפי הספרות המעודכנת, אין קשר סיבתי ליד שמאל. הוא אף השיב כי "קביעה זו אינה הגיונית. בהקלדה הידיים חשופות במידה זהה, והספרות אינה תומכת להבנתי בקשר התעסוקתי." המשמעות היא שהמדע הרפואי העדכני אינו מאפשר הבחנה כזו, ובהיעדר קשר ליד אחת, קשה לייחס קשר ליד השנייה. 6. **התייחסות לעדכונים פנימיים של המוסד לביטוח לאומי:** בית הדין דחה את טענת התובעת כי המומחה ד"ר יפה כבול להנחיות פנימיות של המוסד לביטוח לאומי. בית הדין קבע כי המומחה התבסס על עדכון של המוסד רק משום שהוא משקף את הספרות הרפואית העדכנית והקונצנזוס המדעי, ולא מתוך כפיפות להנחיית המוסד. **חידושים משפטיים ודגשים** 1. **התפתחות פסיקה בנוגע ל-CTS ועבודות משרדיות:** פסק הדין משקף התפתחות בדין, לפיה עבודות משרדיות, ובפרט הקלדה על מחשב, אינן נחשבות עוד כגורם סיכון מוכח לתסמונת התעלה הקרפאלית (CTS), אלא אם כן קיימים גורמים תעסוקתיים ספציפיים אחרים (כגון רטט, כפי שצוין בהתייחס לוועדה בלונדון) או כאשר התנועות הוכרו כבעלות אופי חזרתי ומאומץ במיוחד (לפי הגדרות מחקריות). הדגש עובר מהנחה כללית של קשר סיבתי לעבודות משרדיות, לדרישה להוכחה קונקרטית ומבוססת על מחקרים עדכניים. 2. **ההבחנה בין "אסכולה" ל"קונצנזוס מדעי":** בית הדין, באמצעות ד"ר יפה, הבחין בין אסכולה רפואית (דעה מקובלת, מבוססת) לבין קונצנזוס מדעי. המומחה קבע כי אמנם ייתכנו מחקרים בודדים או עבודות ישנות יותר שהצביעו על קשר אפשרי, אך ה"קונצנזוס" הרפואי העדכני, המבוסס על מכלול המחקרים, שולל קשר סיבתי פוטנציאלי בין הקלדה ל-CTS. זהו חידוד חשוב לצורך קביעת הוכחת קשר סיבתי. 3. **התעדכנות מתמדת של ההלכה הפסוקה:** פסק הדין מדגיש את חשיבות ההתעדכנות המתמדת של ההלכה הפסוקה, ובפרט בתחומים רפואיים. אף אם בעבר (כפי שהיה בחוות דעת קודמת של ד"ר יפה משנת 2018) ניתן היה להכיר בקשר סיבתי, הספרות הרפואית המעודכנת (משנת 2019 ואילך) שינתה את התמונה, והמומחה, ובעקבותיו בית הדין, פעלו על פי המדע הרפואי העדכני ביותר. 4. **החשיבות של מבנה החקירה הרפואית:** הפסיקה מפרטת את המבנה המדורג של בחינת הקשר הסיבתי בתורת המיקרוטראומה (פוטנציאלי, קונקרטי, מנגנון, מידת השפעה). פירוט זה נועד להבטיח בחינה שיטתית ומלאה של טענות התובע, ולאפשר הבנה של הדרך הרפואית-משפטית שהמומחה עבר. **מסקנה** בית הדין דחה את תביעת התובעת להכרה בליקוי CTS ביד שמאל כפגיעה בעבודה. הסיבה המרכזית לדחייה היא אי-הוכחת הקשר הסיבתי בין עבודת הקלדנות של התובעת לבין הליקוי, הן מכוח דין מחלות המקצוע והן מכוח תורת המיקרוטראומה. בית הדין ביסס את החלטתו על חוות דעתם של שני מומחים רפואיים, אשר קבעו כי על פי המדע הרפואי העדכני, אין קשר סיבתי פוטנציאלי מבוסס בין עבודת הקלדה לבין תסמונת CTS. פסק הדין מדגיש את ההתפתחות בדין ביחס להכרה בפגיעות מן העבודה הקשורות לעבודות משרדיות, ואת החשיבות של התבססות על מחקרים רפואיים עדכניים ועל הקונצנזוס המדעי.