פ"א 12246-04-11

תקציר

הכרעת הדין מתייחסת לערעור על החלטת בית המשפט לעניינים מקומיים בתל אביב, אשר הרשיע את המערער בביצוע עבודות בנייה ללא היתר, ובפרט הוספת קומה בשטח של 144.5 מ"ר, וגזר עליו עונשים שונים. המערער ערער תחילה על הכרעת הדין אך בהמשך משך את התנגדותו והגביל את ערעורו לגזר הדין בלבד. הטענות העיקריות להקלה היו כי בית משפט קמא לא התחשב בנסיבותיו האישיות של המערער, קרי היותו עד בתיק רצח וללא הרשעות קודמות, ובעובדה שלא הצליח לקבל היתר בניה בשל הכנה מתמשכת של תכנית פינוי-בינוי. יתר על כן, הקנסות שהוטלו לא היו סבירים, והמערער העדיף ללכת לכלא במקום. המשיב טען כי עונשו של בית משפט קמא היה הולם, וכל הנסיבות המקלות כבר נשקלו. לאחר בדיקה נמצא כי צדק בית משפט קמא להורות על הריסת הבנייה הבלתי חוקית. על פי פסיקות קודמות של בית המשפט העליון, היעדר היתר בנייה בשל סוגיות תכנוניות אינו מצדיק בנייה בלתי חוקית. באשר לגזר הדין, שגה בית המשפט בכך שלא שקל את השיהוי המשמעותי בהליך התכנוני, המהווה עוול ויכול היה להצדיק עונש קל יותר. זאת ועוד, הקנסות שהוטלו היו גבוהים משמעותית מאלה שניתנו לנאשמים אחרים במקרים דומים של בנייה בלתי חוקית באותו אזור. בהתחשב בנסיבות ובעיכוב בהליכי התכנון, הופחתו הקנסות ל-50,000 ₪ או 100 ימי מאסר כחלופה חלופית. עוד קבע בית המשפט כי אין צורך לעכב את ביצוע צו ההריסה. הערעור התקבל חלקית, וגזר הדין שונה בהתאם.