ע"א 3505/96
פסק-דין עליון
תקציר
המקרה נסוב סביב דייר מוגן שאיבד את הנגרייה שלו, שנבנתה על מגרש בבעלות המשיב, עקב שריפה. השוכר הגיש תביעה נגד המשיב בדרישה לפיצוי בגין הזכויות שאבדו. בית משפט השלום פסק לטובת השוכר, אך בית המשפט המחוזי הפך החלטה זו. בית המשפט העליון, בראשות השופט אנגלרד, אישר את פסק דינו של בית המשפט המחוזי ודחה את הערעור. לדברי בית המשפט העליון, הרס חוזה החכירה הביא לסיום הדיירות המוגנת. כמו כן, בית המשפט קבע כי השקעת השוכר בנגריה כפופה לסיכונים שונים, לרבות שריפה, שהשוכר היה צריך לבטח מפניהם. בית המשפט נימק זאת בכך שציפיותיו של השוכר לגבי המשך קיומה של החנות אינן קשורות למעשיו של בעל המגרש. לפיכך, הרווח של בעל החלקה בעקבות השריפה נגזר מזכות הבעלות החוקית שלו, ולא על חשבון השוכר. משכך, לא התקיימו תנאי ההשבה לפי חוק הסעדה, והשוכר לא היה זכאי לכל פיצוי מהמשיב. לפסק דינו של השופט אנגלרד הצטרפו השופטים אור ושטרסברג-כהן.
חקיקה מקושרת
ע"א 3505/96 יוסף שרעבי נ' חיים קפרא, עליון (21.5.1998)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.