תמ"ש 51991/04

תקציר

פסק דין זה עוסק בתביעת נזיקין שהגיש אב נגד אם בתם הקטינה בגין חטיפת בתם לטורקיה. האם הפרה כמה החלטות שיפוטיות המחייבות את חזרתה של הבת לישראל, כולל פסיקה של בית הדין הבינלאומי לזכויות אדם בשטרסבורג. לאחר חזרתה הסופית של הבת לישראל, תבע האב את האם בגין נזקים הכוללים אובדן הכנסה, נזקים מיוחדים ונזקים לא ממוניים. האב תבע גם את הסב מצד האם בטענה למעורבותו בחטיפה. בית המשפט פסק לטובת האב ופסק לו את כל הפיצויים המיוחדים המבוקשים – לרבות הוצאות חוקרים, שכר טרחת עורך דין, הוצאות נסיעה ועוד – לאחר שקבע כי התנהלותה של האם בארבע שנות החטיפה הצדיקה את החזרם. בית המשפט גם פסק לאב שני שלישים מאובדן ההכנסה המבוקש, שחושבו לפי 9,464 ש"ח לחודש לתקופה של 35 חודשים, שכן לא ברור מתי האב היה מוצא עבודה חדשה אלמלא החטיפה. בגין נזק לא ממוני פסק בית המשפט לאב 650,000 ₪. זאת, בשל הפגיעה המכוונת והחמורה של האם בזכותו החוקתית של האב לגדל את בתו, וכן בשל ההשפעות ארוכות הטווח של החטיפה על יחסי אב ובת. בית המשפט מצא את האם והסב אחראים להוצאות המשפט של האב ולהוצאות נוספות, שכן הם ניהלו את המשפט באופן לא תקין ובביזיון בית המשפט. הם חויבו לשלם הוצאות בסך 40 אלף שקל ושכר טרחת עורך דין בסך 80 אלף שקל לאוצר המדינה ולאב, בהתאמה. כל הסכומים הוצמדו לריבית מיום פסק הדין ועד ששולמו במלואם.