ת"א 64008-11-20

תקציר

תחילה מתייחס השופט לטענת התובע כי יש לדחות את בקשת הנתבע בשל הגשתה בטרם עת. התובע טוען כי על פי תקנות הנזיקין (אחריות עובדי ציבור), הבקשה הייתה צריכה להיות מוגשת בתוך 30 יום מיום קבלת התביעה. הנתבעת טוענת כי מגבלת הזמן אינה צריכה להיחשב, שכן התובעת לא הודיעה ליועץ המשפטי לממשלה על הגשת התביעה, כנדרש בחוק. השופט מצדד בנאשם ומציין כי די באישור הקבלה של היועץ המשפטי לממשלה וכי יש לספור את המועד להגשת הבקשה מרגע תשובת משרד הפנים או להאריך אותו בהתחשב בנסיבות. באשר לסוגיה המהותית של חסינותו של עובד הציבור, מסביר השופט כי על פי הפקודה, עובדי ציבור חסינים מאחריות למעשים שנעשו תוך מילוי תפקידם השלטוני, אלא אם כן מעשים אלה נעשו ביודעין מתוך כוונה לגרום נזק או תוך התעלמות מהאפשרות לגרום נזק. על הנתבע, חבר מועצה, להוכיח אפוא כי המעשה המדובר – פרסום בדף הפייסבוק האישי שלו – נעשה במסגרת מילוי תפקידו השלטוני, וכי הוא לא הונע מתוך כוונה לגרום נזק או התעלמות מהאפשרות לגרום נזק. השופט קובע כי הנאשם עמד בשני התנאים הראשונים, בהינתן היותו עובד ציבור וכי הפרסום נעשה במסגרת מילוי תפקידו השלטוני כחבר אופוזיציה. עם זאת, השופט מוצא כי הנאשם לא עמד בתנאי השלישי. השופט מסיק כי הנתבע נהג באדישות או בחוסר זהירות כלפי האפשרות לפגוע בתובע, שכן לא בדק את אמיתות המידע שפורסם. התנהלותו של הנאשם מהווה אפוא חריג להוראת החסינות. לפיכך, השופט מורה על דחיית בקשת החסינות של הנתבע וקובע כי על הנתבע לשאת בהוצאות התובע בסך כולל של 5,000 ₪.