ת"פ 30287-08-13

תקציר

הנאשם הואשם בעשרה סעיפים של שוד בנק וניסיונות שוד בצפון הארץ בין החודשים מרץ ליולי 2013. התביעה הסתמכה על כמה ראיות. ראשית, צילומי אבטחה מהבנקים הראו בבירור את אותו עבריין מבצע את כל עשרת מעשי השוד. השופט ערך ניתוח מפורט של הצילומים ושוכנע מעבר לכל ספק סביר כי הנאשם הוא האדם שנראה בסרטונים. שנית, מספר עדים, לרבות חברתו של הנאשם ומבקרים נוספים בבית הקפה הקבוע שלו, זיהו את הנאשם כתוקף, אם כי רמת הוודאות שלהם השתנתה. שלישית, נתוני איכון הטלפון הסלולרי מיקמו את הנאשם בסמוך לזירות הפשע בזמנים הרלוונטיים. רביעית, הבגדים שלבש העבריין בשוד הושוו לפריטי לבוש שנמצאו בדירת חברתו של הנאשם, בה שהה, ונמצאו קווי דמיון רבים. חמישית, הנאשם שילם מספר תשלומים גדולים במזומן זמן קצר לאחר חלק ממעשי השוד, דבר שלא יכול היה להסביר בהתחשב במצבו הכלכלי הירוד. שישית, הנאשם שיקר בחקירתו במשטרה בנוגע לעסקת ניכיון שיקים שביצע, שגם היא התרחשה במקביל לחלק ממעשי השוד. באשר לטענת הנאשם כי גם אם ביצע את המעשים, אין בהם משום שוד, חלקה השופטת. התוקף דרש כסף מפקידי הבנק באמצעות שטרות מאיימים, ובאחד המקרים בעל פה, והבהיר כי ינקוט באלימות אם דרישותיו לא ייענו. בכך הרשיע השופט את הנאשם בתשעה סעיפים של שוד וסעיף אחד של ניסיון שוד.