עע"מ 7422/07

תקציר

פסק הדין נסוב סביב דחיית ערעורו של נתין זר, המערער מס' 1, המבקש להישאר בישראל. על פי המדיניות שנקבעה במשרד הפנים, רישיונות ישיבה ניתנים רק במקרים הומניטאריים חריגים, ואין די ברצון לשהות בקרבת בני משפחה בישראל. חרף קיומו של "נוהל הורה קשיש" לבני שישים ומעלה שאין להם משפחה קרובה אחרת בחו"ל, המערערת מס' 1 לא עמדה בקריטריון גיל זה. היא החזיקה באשרת התייר שלה, ושהתה בישראל באופן בלתי חוקי במשך שנים לפני שהגישה בקשה למעמד מטעמי גיל וסיבות רפואיות. במהלך הערעור נערכה הערכה רפואית, בה אובחן המערער מס' 1 כסובל מיתר לחץ דם לא מאוזן. עם זאת, נקבע כי היא תוכל להתמודד עם מצב זה מחוץ לישראל באמצעות טיפול תרופתי ומעקב. מנהל מינהל האוכלוסין, ששקל את חוות הדעת הרפואית ובהתאם לנהלים פנימיים הקובעים כי גירוש לא יעוכב אלא במקרה חירום רפואי, החליט שלא להעניק לה מעמד זמני. בית המשפט אישר החלטה זו, תוך שימת דגש על מדיניות ההגירה המגבילה ועל אי עמידתה של המערערת בנהלים. לפיכך נדחה הערעור, שחייב את יציאתה בתוך 45 יום, תוך מתן זמן לייצב את מצבה לפני הנסיעה. בית המשפט הורה על חיוב מופחת בהוצאות בסך 5,000 שקל. על החלטה זו הסכימו השופטים מ' נאור וא' פוגלמן, תוך איחוד פסק דינה של השופטת א' חיות.