LawMate
התחברותהרשמה חינם
פסיקה

בר"ע 21863-05-17

החלטה עבודה ארצי

📋
מספר הליך21863-05-17
📂
סוג הליךבר"ע
📅
תאריך14 במאי 2017
🏛️
בית משפטעבודה ארצי
⚖️
סוג החלטההחלטה
👥
צדדיםמ.ט. נ' המוסד לביטוח לאומי
👨‍⚖️
שופטיםלאה גליקסמן

תקציר

ניתוח משפטי של פסיקה בנושא מינוי ופסילה של מומחים רפואיים עיקרון 1: תקן למינוי מומחים חלופיים - הקריטריונים למינוי מומחה רפואי חלופי או נוסף סובבים סביב הצורך להבטיח חוות דעת מומחה מוסמכת ורלוונטית, במיוחד כאשר למומחה הקיים אין מומחיות ספציפית הרלוונטית למקרה. - המקרה מדגיש כי מינוי מומחה חדש אינו מוביל באופן אוטומטי לפסילת חוות הדעת הקיימת אלא אם קיימת הצדקה מהותית, כגון חוסר התאמה או משוא פנים ברור. - התקדים (עב"ם (לאומי) 421/09) מבהיר כי פסילה מתרחשת רק כאשר יש סיבות משכנעות, כגון הזנחה חוזרת ונשנית של פרטים עובדתיים, קיבעון על דעה מסוימת למרות הוראות החוק, או הטיה אישית, המדגישה את חשיבותה של מומחיות אובייקטיבית ורלוונטית. עיקרון 2: היקף ועיתוי של שאלות הבהרה - המסגרת המשפטית מאפשרת להפנות שאלות הבהרה למומחה כדי לבחון את התאמתן, מה שמדגיש את החשיבות של שימוש בכלי פרוצדורלי זה לפני ששוקלים פסילת מומחה. - בתי המשפט סבורים כי עד למיצוי שאלות אלה והתוצאות ברורות, אין הצדקה למינוי מומחה חדש, תוך חיזוק ההגינות והיעילות הפרוצדורלית בהתדיינות משפטית. חידושים משפטיים: - המקרה מדגים גישה מורכבת לפסילה ומינוי של מומחים רפואיים, תוך שילוב פסיקה ואמצעי הגנה פרוצדורליים למניעת החלפת מומחה בטרם עת או ללא הצדקה. - הוא מדגיש כי כשירותו של המומחה מוערכת בעיקר על סמך מומחיותו הידועה והנסיבות העובדתיות המוצגות בשלב זה, תוך הימנעות מאתגרים ספקולטיביים או מוקדמים. - פסק הדין מחזק את חשיבותם של שלבים פרוצדורליים בהערכת מומחים, תומך בפרשנות מחמירה של מתי יש הצדקה לפסילה, ובכך שומר על משאבים שיפוטיים ומבטיח הזדמנות הוגנת לצדדים להבהיר את כישורי המומחים. עקרונות משפטיים: - הצורך בסיבה אמיתית ומבוססת לפסילת מומחה, בהתאם לעיקרון ש"חוות דעת של מומחה נפסלת רק מסיבות קונקרטיות" ולא אי נוחות פרוצדורלית או התנגדויות לא מושכלות. - ההכרה בכך שתחום המומחיות של המומחה, כפי שנחשף בפומבי או במסמכים רשמיים, מהווה בסיס משפטי לבחינת התאמתו, ובכך מבטיח שקיפות ואחריותיות. - הקדימות שנקבעה במקרה זה מדגישה כי שלבים פרוצדורליים - כגון שאלות הבהרה - חיוניים להערכה אובייקטיבית של נאותות המומחה לפני פנייה להליכי מינוי או פסילה. מסקנה: - המקרה מאשר כי פסילת מומחה היא אמצעי הגנה, הניתן ליישום רק כאשר היא מוצדקת מבחינה אובייקטיבית, וכי כלים פרוצדורליים כגון שאלות הבהרה משמשים כמסננים מקדימים המבטיחים רלוונטיות למומחה. - חשוב לציין כי פסק הדין מבהיר כי הגבלות על מינוי או פסילה אינן מונעות מצדדים להעלות טענות מהותיות בהמשך ההליך, לאחר שנבחנו מספיק אפיקים פרוצדורליים, מה שמבטיח הוגנות פרוצדורלית והיצמדות לטיעונים המבוססים על כשרון ולא על טכניקה פרוצדורלית.

בר"ע 21863-05-17 מ.ט. נ' המוסד לביטוח לאומי, עבודה ארצי (14.5.2017)

LawMate

עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?

הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.

התחילו בחינםהתחברות

© 2026 LawMate · הדור הבא של העבודה המשפטית