ע"א 597/75

תקציר

פסק הדין עניינו במחלוקת בדבר חבותה של המערערת בתשלום מס הכנסה על סכומים שהתקבלו בגין גישור חד פעמי בעסקת מקרקעין. בית המשפט העליון פסק לטובת פקיד השומה וקבע כי ההכנסה חייבת במס לפי סעיפים 2(1) ו-2(10) לפקודת מס הכנסה. בית המשפט פירש סעיפים אלה כחלים על עסקאות ועסקים אקראיים בעלי אופי מסחרי, אשר תיארו את פעילות התיווך של המערערת. טענת המערער כי ההכנסה הייתה מתנה נדחתה, שכן הראיות הראו כי מדובר בתגמול עבור שירות. בית המשפט פסק גם בערעור נגדי בעניין סכום ההוצאות שנפסקו לפקיד השומה, שנמצא קטן באופן לא מידתי. פסק הדין פסק 650 ל"י הוצאות, ואילו פקיד השומה תבע 6,737 ל"י כקבוע בכללי לשכת עורכי הדין. בית המשפט העליון הגדיל את ההוצאות ל-3,000 ל"י מתוך הכרה בסכום המס המשמעותי שבמחלוקת ובאופי המסחרי של פעילות המערערת. בנוסף, קבע בית המשפט כי יש לשלם ריבית על הפרש המס בשיעור של 15% עד ליום 14.10.1976 ו-22% לאחר מכן. הערעור נדחה, והערעור שכנגד התקבל. החלטה זו מבהירה את חבות המס של יחידים העוסקים בעסקאות מסחריות מזדמנות ומדגישה כי פעילויות אלה, לרבות תיווך, הן אירועים החייבים במס.