ת"א 1162/05

תקציר

התובעת, לוקי בניה ופיתוח, והנתבעים התקשרו בפרויקט נדל"ן משותף לשינוי ייעוד קרקע חקלאית לבנייה למגורים. התובעת תבעה את הנתבעים על בסיס סעיף לארבע שנים בחוזה, המאפשר לה לשנות את זכויות הצדדים בקרקע ולקבל החזר כספי אם שינוי הייעוד לא יאושר בתוך ארבע שנים. הנתבעים טענו כי התובעת לא מילאה את חובתה לפעול במלוא המרץ לשינוי הייעוד ולכן הפרה את החוזה, ובכך מנעה את האפשרות לשינוי ייעוד. בית המשפט פסק לטובת הנאשמים. בית המשפט קבע כי התובעת לא פנתה למינהל מקרקעי ישראל – צעד הכרחי לשינוי ייעוד הקרקע – ולא פעלה במלוא המרץ לשינוי ייעוד הקרקע. תחת זאת, התובעת פעלה באופן ממודר על ידי הנתבעים ולא שילמה שכר טרחה שונה הקשור לפרויקט. בית המשפט הגיע למסקנה כי התובעת מנעה למעשה את האפשרות לקבל אישור לשינוי ייעוד ולכן אינה רשאית להפעיל את סעיף ארבע השנים. בנוסף, נמצא כי התובעת ויתרה על זכותה לפי הסעיף בשל התנהלותה, שכן היא לא מימשה זכות זו בתוך הזמן שנקבע למרות שידעה שאין לה סיכוי לשנות את הייעוד. עם זאת, התביעה שכנגד התקבלה באופן חלקי. בית המשפט הורה לתובע לשלם לנתבעים את חלקם בדמי השכירות שקיבלו בגין הקרקע בין השנים 1999 ל-2004, בניכוי ההוצאות השוטפות שהוצאו באותה תקופה. הסכום שישלם התובע לנתבעים חושב בסך של 156,880.98 ₪, בתוספת הפרשי ריבית והצמדה ממועד פסק הדין ועד לתשלום המלא. בית המשפט גם ביטל את השעבוד של התובעת על הנכס והורה לה לשלם לנתבעים הוצאות בסך 70,000 ₪.