דב"ע לה/5 - 3

תקציר

פסק הדין דן בשתי טענות עיקריות; פיצויי פיטורים ופיצויים בגין הפרת חוזה עבודה. המשיב, מכון בית יעקב, טען כי העותרת, מורה במקצועה, אינה זכאית לפיצויי פיטורים מאחר שפוטרה בשל הפרת תנאי העסקתה. המוסד גם הכחיש כי הפר את חוזה העבודה בכך שנתן הודעה מאוחרת על פיטורים, וטען כי המורה לא הצליח לצמצם את הנזק. בית הדין קבע כי חוקיות הפיטורים אינה פוגעת בזכותו של עובד לפיצויי פיטורים. פיצויי הפיטורים הם תוצאה של פיטורים, ונסיבות הפיטורים רלוונטיות רק כאשר מעסיק פונה לבית הדין בבקשה לשלול או להפחית פיצויים, מה שלא היה המקרה כאן. עוד קבע בית הדין כי התנהגותה של המורה, לרבות לימודים באוניברסיטה והתלבשות בלתי הולמת לכאורה, אינה מהווה עבירת משמעת המצדיקה שלילת פיצויי פיטורים. כמו כן, לימודיה ואורח חייה של המורה לא הוכחו כהפרה של תנאי החוזה שלה, ולכן לא ניתן לראות בהם הפרת משמעת. משכך, אושרה החלטת בית הדין האזורי לפסוק פיצויי פיטורים למורה. באשר להודעת הפיטורים המאוחרת, הסכים בית הדין עם קביעת בית הדין האזורי כי מוסד בית יעקב הפר את חוזה העבודה בכך שנתן הודעה מוקדמת ביום 28.7.07 במקום המועד הנדרש של 31 במאי. המורה הייתה זכאית לפיצוי בגין הפרה זו, אשר חושב על בסיס השכר שהייתה משתכרת אילו עבדה במשך כל שנת הלימודים. סכום זה חושב נכון על ידי בית המשפט המחוזי, והערעור להגדלתו על בסיס טענות ספקולטיביות נדחה. נמצא כי המורה עשתה מאמצים סבירים למזער נזקים, וטענת המכון כי לא עשתה כן לא צלחה. כל צד יישא בהוצאותיו, וישלם את האגרה בגין ערעורו שנדחה. עם זאת, הריבית על הסכום שהוענק למורה בוטלה.