ע"פ 725/97

תקציר

רשות הפיקוח החקלאי דרשה מכמה יצרני ויצרני חלב להעביר לה מסמכים הנוגעים לתנועות חלב במשקיהם ובחלב, אך המערערים סירבו בעילה של הפללה עצמית. ערכאות נמוכות יותר פסקו לטובת הרשות, והובילו את המערערים לערער לבית המשפט העליון. בית המשפט העליון דחה את הערעור בקובעו כי בעוד שבדרך כלל הפרט נהנה מהזכות שלא להפליל את עצמו בישראל, אין זו זכות מוחלטת וניתן לעקוף אותה באמצעות חוקים ספציפיים. חוק רשות הפיקוח החקלאי, אשר הקים את התאגיד המשיבה, נכלל בקטגוריה זו. בית המשפט פירש את החוק כמחייב במפורש אנשים למסור לרשות מסמכים הדרושים לפיקוח, מבלי לאפשר להם לטעון להפללה עצמית כעילה לאי ציות. מסקנה זו התבססה על כוונת המחוקק העומדת מאחורי דיני החקלאות, המשרתים בעיקר מטרות מנהליות ולא פליליות. יתר על כן, רוב המסמכים המבוקשים היו מחויבים על פי חוק, מה שהופך אותם ללא פרטיים ומתאימים לבדיקה. עוד הדגיש בית המשפט כי הזכות שלא להפליל את עצמך אינה משתרעת במפורש על הפקת מסמכים, וההבחנה בין תשובות בעל פה לבין מסירת מסמכים היא סבירה. בנוסף, התחייבות הרשות שלא לעשות שימוש במסמכים כדי להפליל את המערערים, בשילוב אופיו המנהלי של החוק, העדיפו את עמדת הרשות. לפיכך, הערעור נדחה, והמערערים חויבו להיענות לבקשות המסמכים.